בית איבא

צופות: 
מיה ק, מיה מ, רותי ק, דינה מ, נעמי ל(רשמה)
08/03/2004
|
אחה"צ

מחסום צארה -

המחסום ללא כל פעילות ,במורד הכביש מסרה מחסום משולב של צה"ל והמשטרה. בתור עומדות כ-12 מכוניות, אוטובוסים ומשאיות, חלקן שעתיים, חלקם יצאו מטול-כארם בדרכם לרמאללה בשעה 09:00 בבוקר ואנו פוגשות אותם בשעה 1400, עדיין ממתינים לתורם וזה להם המחסום השני! שוטר אדנותי מבצע את תפקידו כהלכה. בפאתי בית איבא, 5 דקות נסיעה משם, שוב מחסום "פתע", ג'יפ, חיילים ונוסעים הממתינים להמשיך בדרכם. לא עצרנו כי מיהרנו לבית איבא מחסום בית איבא-

יחסית לימים אחרים אין לחץ במחסום והאנשים עוברים בשטף וללא דוחק לאחר המתנה קצרה. ואף על פי כן עם הגענו בשעה 14:00 מצאנו למעלה מ-20 מעוכביםinfo-icon ביניהם בחור פצוע בידו עם מכתב רפואי המוצג במחסום, ידו חבושה, מעוכב מספר שעות, לא עושה רושם על אף אחד. לאורך כל המשמרת לא הצלחנו להביא לשיחרורו או שחרורם של האחרים למרות שנעזרנו בכל הטלפונים שבידינו. לקראת 17:00 נאמר לנו שישנה תקלה בפקס של השד יודע מי ולכן העיכוב בשחרורם. בשעה חמש שוחרר הפצוע לאחר התערבותו של עופר שאמר שלדעתו העיכוב הפעם ממש מוגזם. אנו עוזבות את המחסום ומשאירות את המעוכבים, 26 במספר, מאחורינו, אחדים מעוכבים מעל 8 שעות ששוחררו לדרכם רק בשעה 19:00 (שבע בערב!), לא נהלים ולא נעלייםמשפחה עם ילדים קטנים חוזרת מחתונה מטול-כארם, האם והילדים מורשים לעבור, הבעל לא. פנייה מצדנו אל עופר והוא מעביר גם את הבעל ,לדבריובשביל זה אני כאןבצד הנגדי זוג ששב ממרפאת פוריות לאחר טיפול רפואי מלווה באישורים האשה עוברת, הבעל מופרד ממנה ונשלח לבדיקה. האישה יושבת על האדמה וממררת בבכי. פניה לעופר והם משוחררים לדרכם בחור עם הזמנה לטיפול שיניים בשכם מסורב להיכנס ואנו פונות שוב אל עופר שמעביר אותו לאחר שהחיילים סרבו פעמיים בנוכחותנו.בתור כ-14 משאיות המחכות להכנס לשכם, הנהגים מדווחים כי חלקם ממתינים מזה 4 שעות ולמחסום לוח זמנים הזוי משלו, הכל למען הבטחוןבצד הנכנסים לשכם מתגלה יזמה חדשה והחיילים מסמנים איקס בטוש שחור על גבי הנספח של תעודות הזהות של סטודנטים. כך, הם מסבירים אחד לשני הם יזהו אותם מחר ואם לא יציגו בנוסף לתעודת זהות וסטודנט גם "תסריך" נוסף (משהו חדש?) ידעו שלא להעביר אותם כי הם כבר הוזהרו. טלפון לדובר צהל לאזרחים מבהיר שהדבר אינו תיקני ואנו מפנות תלונה למוקד הקרוי הומניטרי שם מבטיח לנו שי כי יטפל בעניין בהקדם. בינתיים הקצין מאיים, בלי לסמן לא נעביר אותם בכלל , ואולם כל עוד נשארנו כולם עברו והסימון נפסקבדרכנו חזרה נעלמו כל מחסומי הפתע, גם זה משהו