תרקומיא
הגענו בשעה 15:30 התנועה דלילה ביותר.משאיות מחצבה ומכוניות מתנחלים.במחסום, בנוסף לחיילי מג"ב וחיילי המנהל האזרחי, נמצאו 3 חיילים מצה"ל שסיפרו לנו שהם מיחידת "עוקץ"- יחידת הכלבנים של צה"ל. יחד איתם היה כלב מאומן שריחרח את כל המכוניות מנכנסו מהרשות לארץ. הם עבדו כחצי שעה ונסעו.הפועלים שהתחילו להגיע סיפרו שהמצב בבוקר היה טוב מתמיד: הם עברו במהירות ולעיתים אפילו בקבוצות של ארבעה /היו פועלים שאמרו שהמצב בחודש האחרון השתפר ולא היה ברור אם זו החוויה שלהם או שזה ניסיון לְרַצוֹת אותנו. המעבר של הפועלים היה מהיר וענייני והפתיע יחסית למשמרות קודמות שלנו.חלקם סיפרו ששמעו בחדשות את הבשורות שבצה"ל מתכוונים לשפר את התנאים במחסומים וחלקם סיפרו שחידשו רק לאחרונה את אישורי הכניסה שלהם לישראל, לאחר שנים שבהן לא עבדו בכלל. לפחות עשרים מהם היו אנשים חדשים לגמרי שלא ראינו במשמרות הקודמות והם לא ראו ולא ידעו בכלל שאנחנו קיימות ומה מטרתנו.עד שעה 16:30 עברו כ-40 פועלים.אווה ולנה החליטו לגשת שוב לחיילי מג"ב ולברר מדוע כל כך מעט פועלים היום ולנסות לברר את התעלומה: איך וכיצד השתנו פני המחסום. מסתבר שהפלוגה שאיישה את המחסום עד היום יצאה לחודש לאימונים ובאה פלוגה חדשה, ואנשיה החליפו , כל פעם למשך חודש, בג'נין ובשכם. מפקד המחסום היום היה אוּסָם והוא דרוזי מהגליל. בחור נחמד ואדיב שהזמין את אותנו להתקרב ולעמוד לידו ואמר : "משעמם לנו ויהיה לנו יותר נעים אם תבואו לדבר איתנו". שמחנו לעמוד איתו ולשמוע את דעתו: "בבוקר אני צריך לבדוק בכל ההקפדה כשהפועלים נכנסים לארץ. בערב הם בסך הכל רוצים לחזור הביתה והם עייפים ורעבים ואני צריך לבדוק שהתעודות בסדר ולהעביר אותם במינימום זמן" נותרנו פעורות פה ורק ציינו שכיף לראות ולחוות משמרת כזו ושאנו מקוות שהאווירה הזו תישמר כל החודש ותהיה נחלתם של כל החיילים שהוא מפקד עליהם.עד 17:30 עברו כמאה פועלים, עזבנו בהרגשה טובה בשעה זו.רשמה אורית