ג'וברה (כפריאת)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
נה א,יעל א, רות ב, נורית ר. רשמה: חנה א.
04/03/2004
|
אחה"צ

שער הילדים: הגענו ב-1:10 . שני האמרים מחכים בצד השער. החיילים שמחים לשוחח אתנו, מספרים כי רוב הילדים עברו, מחכים לעוד ששה. אנחנו מתפצלות- יעל ורות במחסום , נורית ואני בשער הילדים. לקראת שתים מחזה אבסורד: שלוש נערות חוזרות מבית הספר מחכות לפתיחת השער, ההאמר חוזר, יורדים שלשה חיילים חמושים באפוד קסדה ורובה, שנים פותחים את השער השלישי עומד הכן במעין בטונדה מול הנערות מכוון אליהן את הרובה עד שעוברות. מחסום ג'וברה: סיכום: תנועה רבה של הולכי רגל ורכבים, חום אימים, מעוכביםinfo-icon רבים, עצור באזיקים שוכב בבודקה כל זמן שהותנו, החיילים מדברים אתנו אך נוקשים בהקפדה על ההוראות, שגרה מייאשת.בין 2.00 ל-3.00- הולכי רגל רבים נבדקים בקפדנות רובם עוברים. מגיעה משפחה עם 4 ילדים קטנים, האם חולת דיאליזה מקלנסואה, האב מטול כרם מבקשים לעבור לטול כרם אך אין בידיהם מספיק תעודות, התערבותנו לא עוזרת, האם חוזרת במונית לקלנסואה להביא תעודה האב והילדים נשארים לידינו, עוברים כשחוזרת עם התעודה. זוג מבוגר יותר מקלנסואה, האישה מבקשת לבקר את אמה באזור שכם היא בדמעות, מעכבים אותם כשעה בחום הנורא, החייל האחראי על המחסום (נוקשה ולא נעים) טוען כי תעודת הזהות שלה מזויפת "אין חותמות" יעל שולפת את תעודת הזהות שלה שגם בה אין חותמות. לבסוף נציג המתק סגן כנראה חדש ונראה חסר אונים מגיב להפצרותינו לבדוק שוב והיא עוברת. אמבולנס מכוון שכם מנסה לחזור לטול כרם, מעוכב. למה? החייל טוען כי "הנהג חשוד", התעודות בבדיקה. מחכים כ-45 דקות למרות ניסיונותינו לזרז.בינתיים מעוכב שב"ח עם רגל פצועה (עקיצת עקרב), עובר לטול כרם ב-3.00 בערך אחרי שיחה עם החיילים. 3 שבחים נוספים ממשיכים לחכות, שמחים לקבל מאתנו מיםinfo-icon. הצעיר מבניהם מספר כי עבד בישראל 8 חודשים לא ראה את משפחתו, ולפני יומיים נגנב ממנו כל הכסף שהרוויח, מנסה לחזור הביתה.ב-3.00 מתחלפת משמרת. האחראי החדש, סמל נחמד יותר מקשיב לנו האמבולנס משתחרר. מגיע גם מתנדב קו התפר מילואימניק בוגר, אדיב מאד אל האוכלוסייה ואלינו, אך מקפיד מאד על ההוראות.בחור מג'וברה מוכר לנו מעוכב למרות שבידיו כל האישורים, משוחרר לדרכו בהתערבות נורית.במשך כל זמן שהותנו שוכב בבודקה עצור באזיקים, נראה מעורר בנפשו, מפעם לפעם צורח. החיילים מסבירים כי נסה לברוח מספר פעמים למרות יריות באוויר, מחכים שיבואו לתחקר אותו. לקראת ארבע מגיעים שני קצינים (נדמה לי, לא בטוחה בדרגה) מתחקרים אותו, מקבל מים, אך עד שעזבנו עדין שם באזיקים. ב-4 השב"חים משתחררים. אנחנו עוזבות ומוותרות על שער ארתאח (בגלל החום).