ג'וברה (כפריאת)

 12:45 שער הילדים עד השעה 13:10 הגיעו עוד ועוד ילדים לשער. הילדים הגדולים אמרו לקטנים להתרחק מהגדר כי בפעמים קודמות כשהקטנים נשענו על הגדר החיילים כעסו והרביצו לגדולים, גם המורה אישרה זאת. התקשרנו לאבי מהמת"ק (קאמיל לא ענה היום) ולמיטל מהמבצעים לגבי פתיחת השער. ב- 13:15 הגיע הג'יפ לפתוח. הזדעזענו לראות את החיילים בודקים את התיקים של כל הילדים, כולל הקטנים ביותר. המורה אמרה שזו לא הפעם הראשונה. האוהלים הכחולים של יוניצף הוסרו (?!?).

13:30 מחסום ג'וברה קבוצה חדשה של חיילים, גם כן מיחדת נחשון, היו רגועים ונעימים יחסית וגם נראו עדיין לא בטוחים לגבי תפקידם במחסום. שוחחו איתנו וניסו להסביר את מה שהם עושים. יחד עם זאת עשו כמה דברים מאוד לא סבירים עליהם אפרט מיד. היו היום התראות כבדות וכל הבדיקות במחסום היו איטיות בכל הכיוונים. במיוחד מכיוון שטחים לטול כרם תור ארוך של משאיות והולכי רגל ורק חייל אחד בודק את כולם. תחושת מועקה כבדה, יחד עם החמסין והאבק, מזכיר מעט את קלנדיה.
לאורך כל המשמרת קבוצה של 13 מעוכבים "שבחי"ם" ישבו בחום וחיכו להחזרת תעודותיהם. פנינו למוקד להגנת הפרט ולמוקד של הצבא, אך הם שוחררו רק ב- 16:15.2 מעוכבים, לקחו להם את תעודות הזהות כי רצו לחזור עם האוטו שלהם מא-ראס לטולכרם ולאוטו אין אישור. אבל בבוקר כן נתנו להם לעבור. מפקד המחסום בועז לא מוכן שיעברו "רק אני מאשר מעבר רכבים בלי אישור" אבל חייל אחר דווקא כן העביר את הרכב, הוא נזכר באיחור שבבוקר נתן להם לעבור כשיצאו להלוויה.אזרח ישראל יצא עם מכוניתו מטולכרם, הוא הלך להביא אותה משם לאחר שנגנבה, סיפור לא ברור. כיוון שהיה בטולכרם האסורה החיילים עשו בדיקה מקיפה לרכב, רצו שיעלה אותו על הג'ק וגם לקחו לו לכמה זמן את תעודת הנכה שלו. בסוף שחררו אותו.אדם עם אישור כניסה לישראל בתוקף שרוצה לחזור לביתו בעזה לא מורשה לעבור, החייל "יש לי הוראה לא להעביר לישראל, שילך לבקעה אל שרקיה". התקשרתי לאבי מהמת"ק שאמר שלאדם עם אישור כן מותר לעבור במחסום ג'בארה, אבל בנתיים האיש נעלם, חזר על עקבותיו. 2 אזרחים ישראלים סוחרים מנצרת שבאו לפגוש שותפים לעסקים מעוכבים במחסום כשעתיים, לקחו להם את תעודות הזהות, החייל "איך אני יודע שהם לא היו בשטחי הרשות". התלוננו למוקד של הצבא אך בנתיים מפקד המחסום, סמל, שחרר אותם. למה עכבו אותם? סתם, אין סיבה.במחסום היו הפעם שני נציגים של המת"ק, רק אחד דובר ערבית. שאלתי אותם לגבי תפקידם במחסום. מסתבר שהם מומחים לסוגי האישורים השונים, יש להם יותר ניסיון. מאידך אין להם סמכות במחסום, המפקד מחליט והם רק מייעצים. אחד מהם היה מצוייד במחשב הקטן שאיתו הוא בודק אם אנשים מבוקשים. שאלנו אותו למה הוא לא בודק במכשיר את המעוכבים שמחכים כבר שעות והוא ענה "כי המכשיר לא מספיק מעודכן" (???). השני אמר לי על אמבולנס ש"זה לא אמבולנס, אמבולנס היה מפעיל סירנה". אמרתי לו שמעולם לא שמעתי אמבולנס פלסטיני שמעיז להפעיל סירנה במחסום צבא. אותו חייל אפשר לאישה מקלאנסווה (ישראל) לעבור לטול כרם, שם היא חיה עם בעלה וילדיה. הבעיה של הזוגות המעורבים, אזרח ישראלי ותושב שטחים נעשית בלתי נסבלת מבחינת המעבר במחסום. שער ירתח היה סגור חלק מהיום בגלל ההתראות. לא היינו שם אבל שמענו שהיו הרבה בעיות, חלק מהמשאיות הוחזקו בפנים והנהגים לא יכלו להשתחרר.מסקנת היום: נראה שהחיילים החדשים מבולבלים ומעכבים או מונעים מעבר מאנשים שכן יכולים לעבור. כדאי לבדוק את מה שהם אומרים מול המת"ק.