תרקומיא
המחסום ריק מפועלים ,חיכינו באוטו חצי שעה ואז התחילו להגיע פועלים התארגנו ליציאה מהאוטו והתחיל הגשם, החיילים העבירו את הפועלים בשלשות ורביעיות ועד שהגענו למחסום לא נשארו פועלים.חזרנו לאוטו .הגיעו פועלים חדשים ואתם הגיע עוד גשם יצאנו כי ראינו שמחזירים אותם למקום ההמתנה.פועלי בנין שהחיילים טוענים שלא נכנסו דרך תרקומיא בבקר.החיילים מתעקשים שאין כניסה לפועלי בנין מזה כמה שבועות, הפועלים לא כל כך רצו לדבר אתנו ולא ברור היה לי איך נכנסו בבקר, לכולם אישורי עבודה תקפים.הגיע פקד מג"ב וביקש שנצא מהמחסום ניסינו לבדוק אתו מדוע מעכבים את האנשים . הוא הודיע בהרבה סמכותיות שאלה סודות צבאיים והוא לא יכול לדבר אתנו, אמרתי לו שאבקש הסבר מהדובר של אייזנקוט והלכתי לרכב לחייג .התקשרתי למוקד ההומניטרי ותוך כדי דבור עם המוקד הסתובבתי לראות מה קורה במחסוםוראה זה פלא , פועלי הבנין עוברים הביתה. לא בטוח שזה בזכותנו אבל נחמד לחשוב . במהלך הזמן שהיינו שם הגיע גיפ מג"ב והוריד 5-6 בני נער ,חשבתי לתומי שימות המשיח פה, יורד גשם, קר והם לבושים לא משהו והנה המג"בניקים נותנים להם טרמפ, אז מה אם טעיתי. תפסו אותם בכל מיני מקומות מנסים למכור מציתים וכיו"ב ונתנו להם טרמפ בגשם, קצת נזפו בהם, אנחנו עמדנו בצד ורק הסתכלנו ומיד שחררו אותם הביתה .היו לנו קצת שיחות עם החיילים, הם הסבירו לנו איזה "חארות" הפלשתינאים ושאנחנו לא יודעות עם מי יש להם עסק.אמרתי ל"פישר" שאנחנו חושבים שהם חארות הם חושבים שאנחנו חארות ושום טוב לא יוצא מזה לאף צד. קבלנו מחמאה משני אמריקאים וישראלי עם מבטא זר, הערה עוקצנית ממתנחל אחד ונהג משאית אחר .בנושא רישיונות העבודה לפועלי הבניין ,כדאי להמשיך ללחוץ על הח"כים שמוכנים לשמוע אותנו.