עופר - יידוי אבנים, הארכת מעצר

צופות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
11/02/2015
|
בוקר

בוקר ואחה"צ

 

שוש קאן (נשים למען אסירות פוליטיות) ואני הגענו היום לשמוע דיונים של שתי אסירות (היו גם שתי קטינות עליהן אני מנועה מלדווח).

 

שופטת: רס"ן אתי אדר

תובע: סגן דביר ויזל

סנגור: עו"ד אחמד ספייה ועו"ד איליא תאודורי

 

נאשמת: פדאא מוחמד ח'דר סלימאן  ת.ז. 854274917  תיק 6510/14

 

פדאא מואשמת בזריקת חפצים בכביש 443 בתאריך 26.8.14.

לפדאא שלושה אחים בכלא (היו ארבעה, אבל אחד שוחרר היום) וגם בני דודים בכלא. פדאא חזרה בה מכפירתה בכתב האישום, ולכן הוצג היום הסדר טיעון על פיו נגזרו העונשים הבאים:

7 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרה. 8 חודשי מאסר על תנאי למשך

4 שנים על עבירות דומות. קנס כספי בסך 1500 ₪.

 

שופט: כב' הנשיא סא"ל מנחם ליברמן

תובעת: סגן גלי קטלן

סנגור: עו"ד אבראהים אערג'

 

נאשמת: אמל ג'יהאד עלי אחמד,ת.ז. 854053840 - תיק 8474/14

(בפירסומים קודמים, כולל בעיתונות, אמל נקראה טקאטקה).

(ר' דוח קודם בעניינה)

בעיתונות פורסם כי אמל הגיעה מבית פג'אר לצומת גוש עציון עם סכין וניסתה לדקור מתנחל. הצבא ירה בה והיא שהתה יותר מחודש בביה"ח הדסה. לכלא השרון הגיעה על כיסא גלגלים ועד היום היא נעזרת בהליכון.

אמל כופרת בכתב האישום, ולכן התיק נקבע לישיבת הוכחות לתאריך 3.5.15.

באולם נכחו ההורים של אמל והשופט איפשר לאם לדבר. האם בכתה וסיפרה כי לאמל יש בעיות נפשיות. כמה פעמים מצאו אותה יושבת במקום ובוכה. פעם יצאה מהבית ומצאו אותה בבית חולים בחברון. באו אנשי הביטחון של בית החולים ושאלו אותה מה היא עושה כאן, והיא ענתה שסתם יצאה מהבית ואז העבירו אותה למשטרת בית לחם. בבקשה, קחו אותי במקומה, אמרה האם.

 

שופט: סא"ל משה לוי

תובעים: סרן אלחנן דרייפוס וסגן יעלה צפלאוי

סנגור: עו"ד פאדי קוואסמה

 

הנאשם: חודיפה פווזי מוחמד ח'טיב, ת.ז. 851368456  -תיק 1520/15

 

הדיון עוסק בבקשה להארכת מעצר, אך הסיפור סבוך ביותר.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של זריקת אבנים בחודש נובמבר 2012, וכן של קשירת קשר לחטיפה בנסיבות מחמירות בכך שבחודש יוני 2014, לאחר פיגוע החטיפה ורצח שלושת הנערים, פנה אליו עד תביעה מס' 3 והציע לו לבצע יחד עימו פיגוע חטיפה בו יחטפו חיילים. הנאשם הסכים אך טען שהזמן אינו מתאים.

הנאשם כפר בחשדות והכל מתבסס על עדות עד מס' 3.

אירוע החטיפה התבצע בתאריך 14.6.14. עד תביעה מס' 3 היה בחו"ל מיום 5.6.14 ועד ליום 16.6.14 בשעה 19.55. אז הגיע לגשר אלנבי.

וכאן אומר הסנגור: מה תפקידה של חקירה? האם תפקידה של חקירה זה להפליל אנשים או חקר האמת? לנאשם יש טענת אליבי, ואף אחד לא טרח לעשות השלמת חקירה. מדוע? כי המטרה היא לא חקר האמת, המטרה היא לעצור את הנאשם.

ואחר כך, בתשובה לדברי התובע, אומר הסנגור: מטרתה של המשטרה והתביעה הצבאית היא לחפש איך להפליל אנשים ולא להתחקות אחר האמת.

השופט אכן מקבל שקיימת בעיה ואומר: בשים לב כי חומר הראיות בעיקרו מבוסס על עדות עד תביעה אחד, יש לבחון את העדות במשנה זהירות. הטענות המועלות על ידי הסנגור בהחלט מעוררות תמיהה באשר ליכולתו של העד לשוחח עם הנאשם כפי שטען, ובוודאי שהנושא היה צריך להיבדק בחקירה מפורשת של העד על מנת לרדת לחקר האמת.

על כן מורה השופט על שחרורו של הנאשם בתנאים כדלקמן:

הפקדה כספית בסך 15,000 ₪.

ערבות צד ג' של שני ערבים, אחד מהם בעל ת.ז. ישראלית, בסך 20,000 ₪.

התייצבות בתחנת המשטרה הסמוכה למקום מגוריו של הנאשם בכל יום א' בשבוע.

התיק נקבע לישיבת הקראה ביום 25.2.15.