תרקומיא

מקום: 
צופות: 
אלדמע, שקד ועופרה
16/02/2004
|
בוקר

הגענו בשש ויצאנו בתשע הביתה. כשהגענו לא הייתה שום בעיה במעבר, כחצי שעה אח"כ נחסם המעבר לפועלי בניין. בדקנו את זה מול המנהל האזרחי והם אישרו את האיסור. החיילים היו בסדר גמור, בדקו בקפידה אבל לא התמהמהו בכוונה או דיברו אלינו לא יפה בהתחלה לא נתנו לנו לעבור לצד השני של המחסום ואח"כ הסכימו, בתנאי שנעמוד 100 מ' מהמחסום לאוטובוס של משפחות האסירים היה עיכוב גדול במחסום עוקף 35 (ראס אל ג'ורהinfo-icon ( ואחרי שהתקשרנו למרכז ההומניטרי הם טיפלו בזה ונתנו להם לעבור מהר יותר. תלונות של פלשתינים: בתרקומיא מחמירים הרבה יותר ממחסומים אחרים, לא נותנים לסוחרים לחזור דרך המחסום עם כל מה שקנו הביתה, והם נאלצים לשלם פה שוחד של בערך 100 שקל או לחזור דרך מחסום אחר בנוסף טוענים שהמנהל האזרחי של חברון מחמיר בנתינת אישורים הרבה יותר מהמנהל בבית לחם, שם נותנים אישור באותו יום כבר ל-3 חודשים ובחברון נותנים אישור רק לחודש, וגם זה לוקח שבועות לקבל והרבה פעמים צריך שוחד לקידום התהליך. ב-8:00 התחלפה משמרת במחסום והשינוי היה מורגש- חיכו הרבה יותר זמן בתורו היחס הרבה פחות נעים, גם אלינו. ג'יפ מגב שנעמד באמצע המסלול בדיקה לדבר עם החיילים עיכב עוד יותר וכששאלנו למה העיכוב ענו לנו לא יפה ואמרו:" מצידנו שיחכו".בנוסף כל הזמן נסע בחור ישראלי, מנהל המחצבה באזור ועשה סיבובים וחראקות במחסום, במהירות רבה, (מס' רכב 8212287 ) תוך סיכון חייהם של כל העומדים בדרך- חיילים ופלשתינים, ובאישור החיילים. כשסיימנו דיברנו עם קצין נחמד במילואים והתלוננו על היחס והוא אמר שיעביר הלאה.