א-ראם, ענאתא-שועפאט

צופות: 
מאירה, א. רמה, י. מילי, מ.
18/02/2004
|
בוקר

בענתה מחסום מאולתר, עוברים ושבים נעצרים ונבדקים, תור של מכוניות הבדיקה אקראית אבל מספיק כדי ליצור טור ארוך של מכוניות. היה בוקר אפור וגשום והכל נראה נורא, לא מפני שההתנהגות של החיילים הייתה גרועה אלא מפני שעצם העמדת הג'יפים לבדיקה נראית כל כך שרירותית ומציקה. יש שיירות של הולכי רגל שעוקפות את המחסום וכלי רכב שעוקפים בדרכים תלולות, ממש מבהיל.

בא-רם הייתה תנועה ערה של הולכי רגל ותלמידים, בדרך כלל אנחנו מגיעות יותר מוקדם או יותר מאוחר. אחד החיילים ביקש שנעמוד במרחק מה כדי לא להפריע להם בעבודה, ונסוג (בכבוד!) אחרי שקרא את מכתבו של אייזנקוט. נוסף לתנועה הערה נמשך שם הצייד על "עברייני" תשלום אגרת טלביזיה. כל מכונית נעצרת מתקיים דין ודברים עם הנהג, הבודקים מטעם ראשות השידור מתקשים למוקד לברר את המעמד של הנהג. הקנס הוא החרמת המכונית. לבד מן המפגע הבטיחותי שנגרם על ידי עצירת המכונית ליד ("משום מה" הבודקים הללו שממש חוסמים את המעבר במחסום לא מתבקשים להתרחק מהמחסום). ההרגשה שהעוברים במחסום הופכים טרף גם לענייני מסים היא נוראה. אנשים נעצרו על ידנו והתלוננו על שהם משלמים מסים אך לא מקבים שרותים. אדם אחר הסביר לנו שהוא גר עם אמו והיא בעלת הטלביזיה. יש שמתווכח ועומד על דעתךו מצליח להמשיך בדרכו בלי שהמכונית שלו מוחרמת. במקרה שהמחסומים לא מעוררים מספיק כעס, מובטח שהצייד הזה יוסיף על כך. מילי