תרקומיא

מקום: 
צופות: 
שילה ו, חגית ש, דבורקה א
18/02/2004
|
בוקר

 הגענו למקום ב-5.45, היה כבר תור של פועלים שעברו במחסום בקצב די מהיר - שלושה בעת ובעונה אחת. בסך הכל עד שעזבנו ב – 7.00 עברו כ- 100 איש. ב-6.30 אחרי שהרבה מהפועלים כבר עברו, הגיע חייל ואמר שנתקבלה הנחייה טלפונית לא להעביר פועלי בניין. ביחד עם הפלסטינים ניסינו לשכנע אותו לאפשר לפחות לאלה שממתינים כבר בתור לעבור, ואז חזר שוב כעבור דקות ונתן לעוד כ- 3 פועלי בניין (שנשארו אחרונים) להיכנס. שניים או שלושה אחרים (פועלי בניין) שעמדו בסוף התור, תפסו מונית ועזבו את המקום לאחר הודעתו הראשונה, עוד לפני שהחייל קיבל, כנראה, אישור ממפקד המחסום "להתגמש".למחסום הגיעו גם 3 אוטובוסים של הצלב האדום עם משפחות של אסירים. עמדנו על יד הבודקים והתרשמנו שהם אדיבים ומשתדלים לעבוד ביעילות. לפני שיצאנו ניסינו לברר שוב, הפעם עם מפקד המחסום, ג'י, איך ולמה פתאום הוחלט לא להכניס את פועלי הבניין לארץ, אבל הוא רק הסביר שלא ברור לו מה פשר ההוראה, ובכ"ז עליו לבצעה.