ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת), קלקיליה

צופות: 
ויויאן ק. דינה ג. נירה ל. עדי ל. תמי כ.
16/02/2004
|
אחה"צ

 בשעה 12:25 הגענו לשערים ופגשנו את הילדים בכניסה לכפר.

נסענו למחסום ג'בארה. ברכנו את החיילים לשלום (החיילים היו אנשי מילואים), התפצלנו לשתי קבוצות בשני צידי הכביש ליד החיילים הבודקים. בסך הכל המעברים היו די פתוחים והתנועה זרמה בזכותם של חיילי המילואים.בצד הפונה לכיוון טול-כרם היה חייל אחד אשר הורה ל -"נשות מחסום" לסגת מעבר לשלטים האדומים : Dear Israeli citzen (הטעות, במקור !). החייל טרח לומר שהוא "אחראי לביטחונן האישי". היות והשומרות לא מיהרו למלא הוראה זו איים עליהן שהוא יזמין את המשטרה, כי הן מפריעות למילוי תפקידו. עוד הוסיף כי בגלל התנהגותן זו יסבלו הפלסטינים מכך.

בארתאח 8 מכוניות ממתינות. דיברנו עם מפקד המחסום, איש מילואים. קיבל אותנו בברכה ובשמחה. לשאלתנו מה היה גורלו של הרופא ששלחנו אליו בבוקר ממחסום ג'בארה, נענינו שהוא נכנס עם מכוניתו לטול-כרם. מפקד המחסום העיר כי אנו מרבות להתלונן ( בדו"חות) על חיילים ומאידך חוסכות בשבחים...

משם נסענו לקלקיליה, השעה 15:30. העיר נצורה ומשמרות מג"ב וחיילים עומדים בשער העיר.בברכה, תמי כ.