בית איבא, חווארה

צופות: 
שלווה כ,ביריה ל,עפרה ט,גילי פ, אסתי צ ( מדווחת) ואורחת:כתבת מחו"ל
12/02/2004
|
בוקר

 10:30בבוקר .עברנו בקלקיליה- פתוח. בעזון- המחסום פתוח. יום קודם אמרו שהיה סגור.

המשכנו היישר לבית-איבא , בצד מערב ,כ-20 אנשים ממתינים . להכנס לשכם, ביניהם 5 סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה אל-קודס אין להם אישור מעבר. בפתוחה לומדים כל יום כולל חמישי ושישי. א' מדיר-שאראף בן ה-19 לומד בפתוחה גם ביום חמישי. יכול לחזור הביתה כל יום אבל חוזר פעם בשבוע. רוצה לחזור לשכם והקצין לא נותן לו. בימי חמישי ,מסתבר , אין כניסה לסטודנטים. למה? יש חוק. אחרי קצת דין ודברים אפשרו לשניים לעבור. אשה מג'נין עם הבן בן ה-24 שעבר ניתוח באף ,עודו מדמם מדי פעם,לא אכל מהבוקר בגלל בדיקת דם. הגיעו ביום ראשון, את הניתוח עשו ביום שניבבית-החולים "רפידיה" בשכם. היום יצאו מבית-החולים ,יש אישור מהרופא אלא שזה לא מספיק, האמא יכולה לעבור הבן לא. שום דבר לא עוזר. "מבית-איבא עדג'נין ,חאלאס, אין יותר מחסומים" אומרת האמא "תנו לעבור וללכת הביתה". האמא נצמדת אלינו בנחישות מאד מרשימה "לכו תגידו לחייל " "דברו איתו" "הילד חולה", לא חאראם?" חאראם! לא הצלחנו . שום נציג של מת"קinfo-icon לא היה היום. שאלנו על סמי עם בואנו, אמרו שהלך להפסקת פיפי . אנחנו כבר שעתיים במחסום וסמי לא חזר. יש לזכור שסמי הוא מתנדב קו-התפר והוא נציג המת"ק במחסום בית-איבא. מפקד המחסום, קובי, מנסה לתמרן בין כל המקרים שאנו מביאות לידיעתו. למה ואולי והאם אפשרי? את המקרה של האמא עם הבן ,את הסטודנטים שנשא רוללא מענה , ועוד רבים אחרים. הוא עובר מנקודה לנקודה במחסום במין תנועות מהורהרות ומנסה להתמקד ולהיות ענייני . שאלתי אותו אם הוא עייף ,חולה, אמר שלא, שיהיה בסדר. בחור צעיר, גר בשכם עובד בטול-כארם ,בן 22 רוצה לחזור הביתה .מחכה שעתיים .בודקים לו את התעודה. יש קצת בעיות שב"כהוא לא עולה על ה"מסוף". קובי ,המפקד, מאד משתדל אבל הנתונים לא "עולים" "אמא שלי נורא דואגת, .אני רוצה להגיע הביתה .יש אמא, יש אבא,ישמשפחה". לא מבינים איפה אני".הוא אומר .השעה 1 בצהריים החלק המערבי מתרוקן לחלוטין .סוחר תרופות משכם לא מורשה לעבור במכונית..צריך להגיע לג'נין , להעביר תרופות , לפני יומיים עבר בלי שום בעיה "זה תלוי במצב-רוח של החייל " אומר האיש. שיחה עם קובי מפקד המחסום הניבה תוצאות- ביקש מאיתנו שנמסור לבן אדם שצריך לבדוק לו את המכונית באופן יסודי - הסכים. בדקו . נסע. הודה לנו מאד. גם אנחנו לו.גם קובי המפקד וגם החייל,(בוגר תיכון בליך בר"ג) הכירו חברים של הילדים של שלווה .זה מאד עזר "בשטח" .ארץ קטנה .כולם מכירים את כולם. בדרך החוצה ,כבר בתוך המכונית, ניגש אלינו בן-אדם שהתעקש להעביר לנו סיפור של עסקים ואינטרסים במחסום חווארה..,אנחנו היינו בדרכנו לשם. שימו לב ליחסים הסימביוטים בין הצבא לתושבי הסביבה, "האוכלוסיה המועדפת".ממש שיתוף פעולה. מהרנו לצאת והבחור שממש לא רצה למסור שום פרט שלו מפחד שלנקם.ביקש שנבדוק ונעקוב. הסיפור הוא כזה: ידוע לכל שפלשתינים שצריכים להגיע לבית-חולים בישראל משתמשים בטרנזיטים עם לוחית צהובה, כמו של ידידינונ' למשל. כמובן עם כל האישורים המתאימים. הבחור סיפר לנו על מקרה של ערבי ישראלי בעל פורד-טרנזיט הגובה לנסיעה כזו בין 50 ל 100 ש"ח,. על הר-ברכה גרים שומרונים , גם להם יש פורד-טרזיט והם גובים 200 ש"ח לנסיעה כזו. רב סרן ע' מחווארה שומר בחירוף נפש על האינטרסים של השומרונים ומעיף כל נסיון חדירה לתחום עסקי ההסעה שלהם. ע' שרוצה שיעבדו רק עם השומרונים (על הר גריזים) פקד על הנהג הערבי ,לפי דברי האיש, "אל תתקרב לחווארה, סע לצומת תפוח לקחת אנשים. " הנהג התווכח איתו, הזעיקו משטרה שהעיפה אותו מן המחסום. לפי הפלשתיני שעצר אותנו בבית-איבא, וסיפר את הסיפור, זה קורה כל יום . נשאלת השאלה למה ? כדאי מאד לאלו היוצאות לחווארה להיות ערניות לאינפורמציה הזו ולעקוב אחרי זה. שימו לב לנהגי המוניות ,לפורד טרנזיטים שיורדים מכוון הר-ברכה ומה קורה בשטח , הכוונה מי בודק אותם ? איך הם עוברים וכו ...? יש לבדוק אסתי צ