אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר)

צופות: 
עדה ג. נועה ס. אילנה ד. ( מדווחות)
01/02/2004
|
בוקר

1.2.2004 6:30 בבוקר. בגשם שוטף ראינו ליד שער הורדוס שכל התנועה להר הבית נחסמה. דבר זה מנע מהנהגים, שרצו להגיע לתפילות ביום הראשון של איד-אל-אדחה (חג הקורבן), להחנות את רכבם לאורך הכביש. תהינו אם לתושבים של בתי מוסקוביץ' בראס אל-עמוד היו נותנים לעבור. אולם לא התעקשנו לבדוק זאת, ונסענו דרך ואדי ג'וז לאבו דיס ל"פישפש". הייתה תנועה ערה בדרך. ירד גשם שוטף. ג'יפ משמר הגבול חנה ליד השער אבל האנשים, שלא היו רבים, עברו חופשי ללא בדיקות. זהו חג מוסלמי וילדים נוצרים לא הולכים לבית ספר בימי ראשון. עדר של לפחות 100 עיזים נאלצו לעבור דרך לוחות הבטון. היה צורך למשכם באוזניים וכנראה שהם חשו את הגורל המחכה להם. אחד מהנהגים שחיכו בתור קנה עז ושם אותה בתא המטען. מתחת לסככה ליד תחנת הדלק עמדו שני אנשי משמר הגבול אבל לא יצאו לבדוק את העוברים , אולי מפאת הגשם. כמה אנשים טיפסו לצד החומה, מקום בו היה שלט תחנת אוטובוס מט לנפול. אחרים ירדו מהמלון הסמוך. אף אחד לא נבדק. ליד המלון ערימה, ההולכת וגדלה, של לוחות בטון ישנים זרוקים. כאשר חזרנו הג'יפ התקרב לתחנת הדלק וכאילו משום מקום הופיעו טרנזיטים. לא היו חיילים ליד בית פאג'י. במישור אדומים לא היה תור ולא שיירת מכוניות. נסענו לכביש 437 אבל לא ראינו שם מחסום. לא ראינו מכוניות מעוכבות במחסום היציאה מאל-עזרייה. אחד החיילים שאל אותנו מה אנחנו רוצות ואחר אמר לו לעזוב את "גורמות הצרות".

נסענו דרך קידר לסוואחרה - המקום נראה עזוב. בית לחם ועבדייה בעוצר - אף אחד לא יכול לעבור לכיוון חברון, אפילו עם רישיון. ראינו אנשים יורדים בשביל אל העמק אבל לא היו מוניות לעבדייה. רועה שחיי בסוואחרה (הכבשים שלו היו בעמק למטה) עוכב לשעה. נהג טרנזיט נעצר וקיבל דו"ח של 500 שקל מהמשטרה הכחולה היות ומסמכי המכונית לא היו תקינים. שני רוקחים ואב עם שני ילדים קטנים נעצרו ונאלצו לחכות בגשם ובקור. צלצלנו לרפי אמסלם שהבטיח להאיץ את הבדיקה. הוא היה בפגישה עם שבט הג'הלין שהתיישב על אדמות מדינה עליהן בנויה מעלה האדומים. הבעיה שלהם עדיין לא נפתרה. מפקד המחסום, דימה, עבד "לפי הספר" ואמר שיש לו רשות להחזיק מעוכביםinfo-icon לשלוש שעות. המעוכבים טענו שהם חשבו שמסמכיהם בסדר ולכן הם לא עברו דרך השביל שהיה מקצר את דרכם משמעותית.כאשר הם נכנסו לחנות להסתתר הוא פקד עליהם לצאת ולעמוד בצד המחסום בחוסר הגנה מהגשם. נדרשו שתי שיחות לרפי וכמעט שעה וחצי עד שהם שוחררו, רק לאחר שהשוטר הכחול קיבל אישור לכך. חוץ מאשר רוקח אחד, שהיה בעל רישיון למעבר חופשי בכל הגדה המערבית כולם נשלחו חזרה ולא יכלו לבלות את החג עם משפחותיהם. בחור צעיר ללא מסמכים שבא מכיוון בית לחם, אמר לחיילים בעברית טובה, שהוא שוחרר זה עתה מהכלא ואינו פוחד לחזור לשם. אם לא תתנו לי לעבור אני אעבור דרך השדות – אמר והלך... מכונית התקרבה עם אב, שני ילדים ומתנות לחג. הם היו בדרכם לפגוש את אימם בחברון, אותה לא ראו 20 יום. הם הצליחו לעבור בקלנדיה וכאן הוחזרו. הצד המזרחי של החומה היה עזוב. כל התנועה עוברת דרך הגרנד הול, מקום בו מצויים המשרדים של אבו-עלה וסלח-בדר. יש הרבה גרפיטי, חלק בהומור כמו: "עשו שלום ולא חומה". במת"ק אדומים היו שני חלונות סגורים. חיילת אמרה לנו שהם סגורים בגלל החג המוסלמי אולם בימי החול הם יהיו פתוחים. החיילת כעסה עלינו על כי התלוננו על החיילים. באל-עזרייה עוכבו שלוש מכוניות בצד ימין של נתיב התנועה הישראלית, אבל אנחנו לא יכולנו לחזור.