אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
08/02/2004
|

ענאתה, א-רם, קלנדיה יום א, 8 לפברואר 2004 אחה"צ. משתתפות: נטע ע, יעל נ, אורחות: מירה והגר משמרת שקטה ללא אירועים יוצאי דופן. 15.15 בענאתה. המחסום קיים, מאויש ע"י מג"ב. אין תור, אין מעוכביםinfo-icon ואין תור של מכוניות. האם עדיף לבקר כאן הוא בשעות הבוקר? 15.30 בא-רם. אין מעוכבים והמכוניות נבדקות במהירות. יש גם בדיקות של משטרה כחולה, רשיונות? חגורות בטיחות? עבירות חניה ותנועה? כדאי לשים לב לתופעה גם במחסומים אחרים. האם זו עוד צורה של התעמרות וגביית כספים? 16.00 בקלנדיה. יש עבודות בשטח. "מוסיפים עוד נתיב בדיקה, לרווחת העוברים", מסביר לנו חייל במחסום. גלאי המתכות המצפצף משבוע שעבר, עומד בצד. בתור להולכי רגל יש כמה עשרות אנשים, אבל הבדיקה מהירה, ומעט אנשים מוחזרים. הרוכלים מספרים לנו שיותר מוקדם היו יריות. רוכל סיגריות מספר שהחיילת הבלונדינית (מי יודע את שמה?), פיזרה את הסחורה שלו על הרצפה, בטענה שהדוכן קרוב מדי לתחום המחסום. בצד עומדים כ – 5 אנשים, שנתפשו עוברים במחצבה. אחד מהם מנוע שב"כinfo-icon ולא יכול לקבל כרטיס מגנטיinfo-icon. בניסיונו לברר, נאמר לו במחנה עופר ש"הוא נקי" אבל לא נתנו לו מסמך כל שהוא. חילקנו להם כרטיסי מוקד להגנת הפרט. מורה עם תעודת מורה, עבר במסלול הבדיקה וסורב. הוא עובר מדי יום עם תעודת המורה שלו. קישרנו אותו עם המוקד להגנת הפרט.אחרי שהמעוכבים המתינו יותר מ-3 שעות, פנינו ליורי, המפקד במחסום. תשובתו: " תעודות זהות כחולות, מותר לעכב עד 3 שעות. תעודות שטחים – כמה שיותר...". דברנו עם פארס, שהבטיח לבדוק, אבל נראה שהוא מנסה להתחמק מאתנו. עד לעזיבתנו בשעה 18.00, הם לא שוחררו, אבל הייתה לנו תחושה שנוכחותנו מזיקה, ושהם ישוחררו מייד אחרי שנעזוב. לא יודעות מה היה בסוף. לסיכום, שגרת כיבוש.