הגבלות גיל במעבר בחג וגם לא מאפשרים ללוות ילדה פצועה

יום קר וגשום. צומת תפוח פתוחה ללא נוכחות של חיילים. ההוראה "כרגיל כתר, עד להודעה חדשה" כלומר גברים בגילאים 16-35 לא עוברים ללא תסריך. באופן כללי התנועה זרמה באופן די סביר.

בצד הדרומי קבוצת חיילים מאוד משועשעת כשהשעשוע המרכזי הוא הערות 'קטנות' ולא נעימות ביניהם על העוברים. האווירה השתנתה כשהתווסף קצין מילואים שהיה ענייני וחושב אך גם השפעתו על המעבר בפועל הייתה קטנה (הוראות!).

בצד הצפוני היו באופן קבוע 20-3- איש אך התנועה זרמה ועופר הסכים לא פעם להעביר מבלי לבקש אישור מת"ק שכידוע לוקח זמן רב. מאחר והיום הוא יום חג רבים מהמבקשים לעבור לא הצליחו בגלל הגבלות גיל.

בשלב מסוים הגיעה מונית עם ילדה קטנה שנפלה מגג הבית. המונית עם הפצועה ובן משפחה אחד עברה מהר, אך לשאר בני המשפחה שביקשו להגיע לבית החולים לתרום עבורה דם (יש לה סוג דם נדיר O-) לא איפשרו לעבור. פנייתנו לרופאים לא הועילה.

משפחות עם ילדים שהגיעו מירושלים, רמאללה קלקיליה וכו' שניסו לחגוג עם משפחתם לא הצליחו להכנס.

כ-10 מעוכבים התנדנדו מרגל לרגל בקור בציפיה לאישור מת"ק או סתם כדי לקבל חזרה את תעודת הזהות שלהם. הם חיכו כשעתיים כשנאלצנו לעזוב. הפניות למת"ק ולמוקד הסתכמו בכך שעד ארבע שעות עיכוב "אין קייס".

נסענו לבית-פוריכ. המחסום היה שומם כמעט לחלוטין.

נשארנו מעט וחזרנו לבדוק מה עם המעוכבים בחווארה. באופן לא מפתיע הם עדין חיכו. כאמור נאלצנו לעזוב לפני שיחרורם.