ג'וברה (כפריאת)

צופות: 
אתי פ. ירדנה ט. שושנה ז. רותי ק.
29/01/2004
|
אחה"צ

 כללי: למרות הפיגוע הנוראי בירושלים באותו בוקר לא היתה עצבנות יתר או מתח במחסום (להפתעתנו). המחסום היה פתוח להולכי רגל וגם למכוניות ומשאיות שנבדקו היטב. כשהגענו היו במקום כ-8 מעוכביםinfo-icon שנתפשו כאשר חזרו מעבודה בישראל. הם טענו שהם עומדים מ-9 בבוקר, החיילים הכחישו ואמרו "רק שעה." הגענו לשער התלמידים ב-12ו-30. בדיוק עברו הילדים הקטנים, הג'יפ הצבאי עוד היה במקום. לא היו בעיות. כאמור , במחסום היו המעוכבים רובם מעל לגיל 35,חוץ מאדם אחד שקבל עבודה בנתניה והבוס שלו טיפל ברשיון עבודה אך מכיוון שטרם הגיע ל- 35 הדבר התמהמה. הוא היה כעוס מאד והתוכח עם החייל והדבר גרם לאגרסיה הדדית ובטח לא סייע לשחרורו. התקשרנו למוקד הומניטרי של צה"ל לטפל במעוכבים (נוספו עוד כמה) וגם לקמיל שמאד אדיב ומשתדל. שאלתי סגן משנה כמה זמן יתעכבו האנשים הוא אמר:",מוטב להם לשבת פה שעות מאשר לשבת בכלא, המגיע להם'.לקראת 14.30 חלקם שוחררו. מה קרה לאחרים איננו יודעות. בעיה נוספת התעוררה כשהגיעה משאית דלק (ישראלית) המחלקת דלק באופן קבוע בתוך טול כרם מכיון שהמחסום בטול כרם היה סגור בגלל החלפת השבויים הפנו אותו למחסום ג'ברה אך שם החיילים סרבו לאשר לו מעבר. התערבותו של קמיל שנית, פתרה את הבעיה. בדרך חזרה עברנו בטול כרם והמקום היה סגור.המשכנו לקלקילה שם המחסום היה פתוח ולא מאויש, אך אחד הנהגים ספר לנו כי מדי פעם חוזרים החילים וסוגרים אותו. על כן כדאי להמשיך לעבור שם.

שבת שלום . רותי.