תור מכוניות, תוקף תעודות והחרמת טרנזיט

נסענו לקלנדיה. בכניסה למחסום מספר באסטות (תירס חם!) בחלק הצפוני של המחסום תור ארוך של מכוניות. הולכי רגל רבים בשני הכיוונים . תור הממתינים ארוך אך זמן ההמתנה קצר. הבעיות היו רבות והפתרונות מעטים:

היו מספר מקרים של אנשים שפג תוקף התעודה שלהם ולא היתה שום אפשרות לסייע. למשל, אישה אחת שתוקף התעודה שלה פג ,מתנדבת חדשה איפשרה לה לעבור ,היא כבר היתה רחוקה כברת דרך ואז שתי חיילות עם רובים שלופים רצו אחריה לקחו את תעודת הזהות הכחולה והחזירו אותה בגסות.ניסינו לדבר עימה אך היא סרבה לדבר לא באנגלית וגם לא בעברית.

אדם שהטרנזיט הוחרמה בראשית דצמבר מכפרו ,ביר נאבללה, כי הסיע אדם ללא תעודת זהות. כבר חלפו 10 ימים מאז שהיה צריך להיות מועד השחרור . היגיע כל יום למחסום על מנת לשחרר את מכוניתו אך ללא הועיל .במחסום שלחו אותו לבית אל ומשם חזרה למחסום .... ערבנו את המוקד(שלא הצליח לעזור לו). בעזרת המפקד של המחסום והנחישות שלנו הצלחנו לשחרר את הטרנזיט ,שעוזר לפרנס את כל המשפחה.

גבעת הילדים הייתה שקטה מאוד.

קר מאוד מאוד במחסום

בא-רם אין הולכי רגל וגם לא מכוניות. החייל שהצגנו בפניו את התעודות שלנו רשם את שמינו וכתובותינו !