מחסום ג'וברה: מעבר אזרחים ישראלים לשטח A וטיפול במעוכבים

הגענו למחסום ג'וברה ב 14:15 ביום קודר ורטוב. מכיוון שחלק מאיתנו עוד לא היו בשער הילדים, נסענו לכפר ואל הגדר. הכפר ריק מאדם וגם שער הילדים ריק בשעה מאוחרת זו.

במחסום  שלוש נשים ועמן שבעה ילדים קטנים, עמוסות בשקיות. הן מבקשות לעבור לטולכרם. הנשים  מקלנסואה (ישראל), שתיים מהן אחיות, נשואות לפלסטינים מטולכרם ולדבריהן עוברות לביקור משפחתי מדי שבועיים. החייל במחסום מודיע כי על פי צו אלוף אין כל מעבר לאזרחים ישראלים לשטח A.

בצד המחסום שישה גברים שב"חים, מעוכבים מזה כ-50 דקות מחכים שיחזירו להם את תעודותיהם ויוכלו להיכנס לטולכרם. הנושר בבדיקה. התערבויות שלנו אצל החיילים לא נענות: "נעכב אותם גם שש שעות,".. "אל תפריעו לנו," וכו'.

אני מצלצלת לראש המתק קאמיל. הוא שולח אותי לדבר עם נציג המת"ק במחסום אך מסתבר שהנ"ל עזב כבר. קאמיל מציע שהנשים והילדים יעברו למחסום טייבה, שם יתאפשר המעבר שלהן (למה שם כן?). רינה ואני לוקחות במכונית את אחת הנשים ושלושת ילדיה למחסום טייבה, האחרות מחכות שנחזור לסיבוב שני. במחסום טייבה: השער סגור  ואין תנועה. החייל במחסום מסביר שוב כי בצו אלוף אין מעבר. אנחנו מתעקשות ובעצתו, נכנסות לחלקו הצפוני של המחסום בחיפוש אחר קצין. מוצאות סגן במילואים שמיד נענה לבקשתנו, מגיע איתנו לשער ומאפשר מעבר לאישה וילדיה. היא מודה לנו בכל לב.

בחזרתנו לג’וברה ראינו כי 2 הנשים האחרות וילדיהן כבר בדרכן למחסום טייבה. מאוחר יותר, בדרכנו הביתה, וידאנו כי גם הן עברו.

בינתיים בג’וברה: 2 אמבולנסים נבדקים ועוברים מכיוון טולכרם תוך מספר דקות. המעוכבים עדיין כאן, מחכים כבר כשלוש שעות. ניגש אלינו תושב  ג’וברה ומסביר כי קרובו מעוכב בחלקו המזרחי של המחסום ללא סיבה. אנו ניגשות לברר.  אכן בחור צעיר שבידיו האישור כי הוא תושב ג’וברה אך תעודותיו נלקחו לבדיקה. שוב ניסיונות ההתערבות שלנו לא עוזרים ואולי אף מעכבים. החיילים (מלבד אוהד אחד) מסרבים לדבר איתנו. אני משאירה הודעה במשיבון של אבשה (הדובר), וזמן קצר לאחר מכן תופסת שוב את קאמיל והוא מבטיח לטפל מייד. אכן, כעבור כ-15 דקות מגיע ג'יפ ובו שני קצינים. אנו מתרחקות והם מדברים עם החיילים. תוך דקות מוחזרות התעודות למעוכבים והבחור מג'וברה עובר גם הוא לשמחת אביו שעומד לידינו.

עזבנו בסביבות 16.30 בגשם שוטף ומחסום ריק מאנשים. שוב הובהר לנו כי, ככלל, החיילים במחסום אינם הכתובת להתערבויות שלנו, רק פניה לדרגים הגבוהים יותר מועילה.