אבו דיס (הפשפש)

צופות: 
מיכל ז.,אביטל ב., ריטה מ.
09/01/2004
|
בוקר

 חלון חנות הפלפל, שליד תחנת הדלק, שנשברה ע"י שוטר משמר הגבול כאשר היכה מעוכב, עדיין לא תוקנה. הבן של הבעלים אמר שמילא תלונה ונאמר לו שיקבל פצוי כאשר החלון יתוקן. הוא אמר שיהודה מצרי עזר לו מאד.בזמן היותנו שם, אדם לקח מידות של המקום כששני אנשי בטחון אזרחי שומרים עליו.שאלנו אותו אם זה עבור ה-8 מ' חומה. הוא אישר את ההנחה הזאת והוסיף שקודם לכן יחפרו תעלה להניח את היסודות ורק אז יביאו את הבלוקים הגבוהים. אבל רשת החוטים האלקטרוניים מהווה בעיה מסובכת ולכן זה עלול עוד לקחת זמן עד שיעמידו את החומה. חצינו ליד החומה, במקום בו בלוק הוזז והמעבר היה קצת פחות צפוף מאשר קודם. סאווארה – קונטיינר: ניגש אלינו אחד התושבים המתגוררים בבתים שמאחורי המחסום. הוא התלונן ששוב נחסמה להם הדרך לחלק השני של סאווארה. אתמול, בשעה 14.30 הונחה גדר תיל על הדרך המלוכלכת, שנסללה אחרי שארגנו פגישה בין התושבים לרפי אמסלם מהמת"ק ואלדד, המפקד המחוזי של משטרת הגבול. התושבים האמינו אז שהפתרון לבעייתם היה מעשה של רצון טוב מצד הצבא ומשטרת הגבול, לאפשר להם גישה לחלק השני של סאווארה, אבל עכשיו הם חושבים שהדרך נסללה עבור המשאיות המביאות את הבטונדות כדי לבנות את החומה בסווארה ואבו דיס. קראנו לרפי מיד והוא טען שזו הפעם הראשונה שהוא שומע על גדר התיל, הבטיח לבדוק את העניין אך לא לפני יום ראשון.אנחנו נברר באמצעות הטלפון אבל המשמרות שבאות ביום ראשון ואחריו מתבקשות לבדוק אם הגדר עדיין שם. נראה שהבעיה העקרית בסווארה היא שאין נותנים למכוניות ללא אישור מיוחד, לעבור, ( גם אם לנהגים יש אישור כזה), אפילו לא במקרים הומניטריים. משמר הגבול במחסום – כולם עויינים ואגרסיביים – במיוחד, אחד גבוה בשם אמיד- צעקו וצווחו על הנהגים לזוז אחורה, בלשון בוטה.אדם מחברון שעובר אחת לשבועיים על מנת להעביר ציוד רפואי לרמאללה, נושא תעודה של הצלב האדום להעיד על תפקידו, לא הורשה לשוב לביתו. ביום הקודם וגם לפני כן הוא הורשה לעבור שם במכוניתו. מעולם לא נאמר לו שהוא צריך אישור למכונית – הוא יכול להשיג זאת בקלות – אילו רק ידע שזה נחוץ. עכשיו הוא "תקוע" רחוק מביתו. ניסינו להתקשר לכל אחד שעל הרשימה שלנו : אין תשובה מהמשרד ההומניטארי בבית אל, חביב אדרי אמר שאינו משרת יותר במחוז הזה, ואף אחד אחר לא ענה. בסוף הישגנו את יגאל מ"מבצעים בית אל" שהקשיב בתשומת לב ואמר שיעביר את הנושא לאדם הרלוונטי, כשהוא בטוח שאותו אדם יאפשר מעבר. כשחזרנו לספר זאת לנהג, הוא כבר ויתר ונעלם. אישה מבית לחם, המשמשת כשופטת, לא הורשתה לעבור לכוון יריחו. היא הוחזקה שם זמן רב. שוב התקשרנו ליגאל שהבטיח לטפל עם האנשים הרלוונטיים. שוטר משמר הגבול צעק עלינו כשנסינו להתקרב לאישה, ולא איפשר לנו להתקרב. לבסוף ראינו קצין במדים כחולים מדבר איתה , היא פנתה אחורה וחזרה כלעומת שבאה. קצין המשטרה אמר לנו שמסר לאישה באיזו דרך להגיע ליריחו. רצינו לדעת אם סיפר לה על דרך אלטרנטיבית שלא ידענו עליה, או שאולי אמר לה איך להשיג אישור? הוא סרב לחלוק את האינפורמציה איתנו: "זה ביני לבינה" אמר. הגיע אדם במכוניתו, עם אשתו וחמשת ילדיו, החיילים צווחו עליו – מיד! להסתובב אחורה ולחזור. הוא הסביר שהוא רוצה לחזור לביתו ביאטה – הוא בא מרמאללה אחרי ביקור אצל רופא עם הילד החולה שלו. שוטר משמר הגבול צווח: " לא מעניין אותי שהילד שלך חולה. תסתלק מכאן. תסתובב ותחזור. הוא לא הביט כלל על הניירות שהאיש הושיט לו, העובדה שיש לו אישור בר תוקף, ( אך לא עבור המכונית המשפחתית. יש לו אישור עבור המשאית שעליה הוא עובד). החייל לא הקשיב והצליח להפחיד את האיש עוד אפילו לפני שהצלחנו לדבר איתו. פגשנו אותו יותר מאוחר, למעלה , כשחיכינו להסעה חזרה. שוב צלצלנו ליגאל שהבטיח לעזור. חזרה לאבו דיס, שם היה ג'יפ משמר הגבול על הדרך לעזריה, בודקים תעודות זהות לאנשים שסתם עוברים שם.