תרקומיא

מקום: 
צופות: 
עפרה מ, צילה ל
20/01/2004
|
בוקר

הגענו למחסום ב 06:00. קצב דליל של פועלים נבדק ועובר לצד הישראלי.תחילה נתבקשנו לעמוד כ 50 מטר מהמחסום, עמדנו מספר דקות בצייתנות ואז המחסומאי הראשי (מג"בניק דרוזי) סימן לנו להתקרב כדי שנצפה ביחס האנושי לו זוכים הפלסטינים.מיד כשהתקרבנו למחסום, עברה קבוצה גדולה בבת אחת (כ 30 איש) את המחסום.בדרך כלל הבדיקה מתנהלת כך שהמחסומאי מזמן כל פלשתיני לחוד ואח"כ מסמן לבא אחריו. המעבר הוא איטי למדי, אך מאחר ואין הרבה פועלים, לא נוצרים תורים.אחד המחסומאים הסביר לנו שהמעבר הוא בדרך כלל לא בעייתי מאחר ופלסטינים שאין להם אישורים, לא מגיעים למחסום ונכנסים לישראל בדרכים אחרות. בצד הפלשתינאי המתין אוטובוס וטרנזיט עם ליווי של הצלב האדום המקומי, ובו בני משפחה של עצירים פלסטינים בישראל (בכלא השרון ובדמון). המחסומאי ממש דחק בנו שנתקרב אליהם ונשוחח אתם. הצלחנו לדבר בעברית ובאנגלית עם נהגי האוטובוס והטרנזיט . לא הייתה להם ביקורת על מחסום תרקומיה, אך טענו שמבית לחם עד תרקומיה, עברו כ 4 מחסומים ובכולם עוכבו . לדברי אחד הנהגים, לפני שהיו משמרות של מחסום ווטש, הוא היה עד למקרים בהם המחסומאים ביקשו מהממתינים למחוא כפיים, להתפשט, לרוץ וכיו"ב. בנוסף ציין שבשנתיים האחרונות לא היו ביקורי משפחות של עצירים פלסטינים (לא ביטחוניים!)ורק לפני כחודשיים חודשו הביקורים. לאחר בדיקה סבירה של המבקרים, הם ירדו מהאוטובוס הפלסטיני ועברו לאוטובוס ישראלי, לטרנזיט היה אישור מיוחד לעבור לישראל. המחסומאים לא ממש מבינים מה אנו מחפשות שם, אך בסה"כ שיתפו פעולה ורצו להפגין התנהגות נאותה.פלסטינים שחלפו על פנינו שמחו לראותנו.עזבנו בשעה 08:00 בסה"כ המצב אינו נראה בעייתי, וברור שהנוכחות שלנו מונעת מקרים כגון אלו שציין נהג האוטובוס. יש לדעתי לשים לב יותר למחסומים שממזרח לתרקומיה (אדורה, כפר עציון, מחסום 35(?)). צילה ל