מחסום ג'וברה: מעבר התלמידים ללא תקלות

מחסום ג'וברה
הגענו לגדר בשעה 13:15, בזמן שהתלמידים היו כבר במעבר. נשארנו לשוחח מעט עם החיילים שבסיור ובינתיים הגיעה עוד קבוצת תלמידים. לאחר כ- 10 דקות עברה המורה (מנהלת ?) עם ילדה קטנה. נגשתי אליה כדי לברר בקשר לאיזו בעיה שעלתה יום קודם, אולם היא ביקשה לא להעלות את 'הבעיה' והזמינה אותנו לבית מגוריה הרחוק ביותר בכפר והקרוב לגדר. נדמה לי שבבית זה העברנו באחד הימים טיפות אוזן לילדה קטנה. כמובן שלא יכולנו להיענות להזמנתה הואיל ומיהרנו למחסום. כאשר נפרדנו, מסרתי לה את מספר הטלפון שלי בבית וכן גם את מס' הטלפון הסלולרי, למקרה שתזדקק.

במחסום התפצלנו ועמדנו משני צדי הכביש. התנועה זרמה כמעט ללא בעיות. לצד הכביש עמדה משאית ללא מטען שפניה היו מיועדות לכיוון טולכרם (משם יצאה בשעות הבוקר כשהיא עמוסה והמשיכה לדרכה ללא כל בעיה). הנהג פנה אלינו והראה לנו רשיון מעבר שפג תוקפו ב - 5.1.04 ועוד רשיון מעבר שהונפק על ידי המת"ק ב - 12.1.04. הרשיון השני (שהיה בר תוקף) הוחתם בתחתית מסורב. פניתי למוקד ההומניטרי מאחר ולא יכולתי לקבל תשובה מקמיל. הבטיחו לי לברר ולחזור אלי ולא חזרו !

פניתי אל הנציג של המת"ק (עידו) וביקשתי ממנו לברר את פשר הסתירה בין האישור והסירוב. עידו פתר את הבעיה והנהג יכול היה להמשיך בדרכו. באותו זמן הגיע מפקד הנח"ל למקום שבו עמדו דליה ונירה (היציאה מטולכרם). הוא פנה אליהן ושוחח איתן ואפילו טרח להגיד שהוא מעריך מאד את עבודתנו.
לסיכום, הכל התנהל די בסדר חוץ מהחוויה ההזויה עם הנהג.
בכניסה לצהלה, צילצל הטלפון וקמיל התקשר, התנצל ומסר פרטים לקשר טלפוני.