א-ראם, קלנדיה בעיות במחסום

 משמרת יחסית שקטה אך מנוקדת בהתנהגות חסרת רגישות וקטנונית, וזילזול בחוק כשזה נוגע לזכויות הפלסטיניםתנועה העוברת דרך א-ראם הואטה כשמכוניות נעצרו, כנראה בצורה מקרית, לבדיקות. לא ראינו אף אחד מעוכב. טור ארוך של הולכי רגל עבר בכיוון ירושלים והכל היה שקט. קלנדיה - תנועת הולכי הרגל הרבה התקדמה בשטף וכך גם התחבורה, אבל זו התקדמה יותר לאט בגלל שיש רק נתיב אחד לכל כיוון.

ג'. כבן 30, תושב השטחים הכבושים, ביקש את עזרתנו כשעברנו דרך הצד הדרומי של מחסום קלנדיה. הוא ניסה לעקוף את המחסום הצפוני בבוקר ונעצר בטורה בורה בשעה 8:00. התעודה שלו הוחרמה. הוא פנה מספר פעמים אל החיילים במחסום הצפוני והם הכחישו כל ידיעה על התעודה שלו. לקחנו את הפרטים שלו ומיד מצאנו את מפקד המשמרת, הוא אישר שג'. "הטריד" אותם מספר פעמים. הוא בדק שוב והתעודה לא נמצאה.

פריס, מהמת"ק שמח להיפטר מאחריות וסיפר שיש נציג ממשרדו הנמצא במחסום ושנפנה אליו. נתקלנו בעוד הפתעה כשמצאנו את הסגן הנ"ל.

מסתבר ש"צייד" לא חוקיים במחצבת טורה בורה כבר איננו עיסוקם של חיילי המחסום ולכן אין לו כל דרך לגלות מי לקח את התעודה של ג'. רוני הזכירה לו שזה לא חוקי להחרים תעודה. הוא מסכים אבל מצדיק את ההחרמה: "ג'. גם כן התנהג בצורה לא חוקית". הוא מוסיף בלוגיקה מיוחדת לכיבוש: "וחוץ מזה מה כבר הבחורים יכולים לעשות? אם יחזירו לו את התעודה הוא שוב ינסה את אותו הטריק". אמרנו לו שג'. יצטרך עכשיו לשלם 400 ש"ח ולחכות אולי חודש (בלי סיכוי להשיג אישור כניסה לישראל) עד שהרשות הפלסטינית תוציא לו תעודה חדשה. הסגן מעולם לא שמע על דברים כאלה.

רוני התלוננה במוקד ה הומניטרי של הצבא, ומאוחר יותר יובל אמר לה שהוא לא יכול לעשות יותר כלום כדי למצוא את החייל שהחרים את התעודה. לדעתו ג'. יצטרך להגיש תלונה במשטרה כדי לקבל איזשהו החזר.

פלסטיני אחר מבקש את עזרתנו: הוא עובד בוועדות הבריאות שמנהלות יותר מ-30 קליניקות בכל הגדה המערבית, שם אפשר לקבל טיפול רפואי ותרופות בתשלום מינימלי או ללא תשלום. יש לו תעודת זהות כתומה וכרטיס עובד עם אישור מעבר. הוא צריך להיות בא-ראם ב-17:00 כדי לעבוד. החיילים סרבו לאשר לו מעבר, סגן א' מציין בשמחה: "הכרטיס מזויף, החותמת הרשמית נעשתה בסורק". תגידו לו ללכת דרך סורדא. (האם לחיילים הצעירים האלה יש מושג איפה נמצאת סורדא? מה הם היו אומרים אם היו מורים להם לנסוע דרך אשקלון כדי להגיע מירושלים לרמלה?)בסוף הסגן מסכים לקחת את התעודה של האיש ולבדוק אם יש הצדקה לתת לו לעבור, על בסיס כך שהוא עוסק בעבודה הומניטרית. לאחר שעה ושלושת רבעי, של קור נוראי מגיע האישור והאיש הולך לדרכו. האיש התנהג בצורה מכובדת מאוד כל הזמן ואפילו לא התלונן.

תמונות מקלנדיה: אישה צעירה עם שני ילדים קטנים, בן 7 ובת 4 בערך. היא מנסה להימנע מהתור, הילדים שלה קטנים מדי לעמוד בתור. "הם אפילו לא נראים כמוה" מגחך אחד החיילים. "הם אפילו לא רשומים בתעודה שלה (של הרשות הפלסטינית)" מתעקש החייל. נאמר לה שהילדים יכולים לעבור לבד. הבן נראה מפוחד מאוד ופורץ בבכי. בסוף הוא לוקח את אחותו הקטנה והם רצים דרומה. האם עומדת בתור ועוברת!

אישה זקנה וחלושה נתמכת על ידי אישה צעירה עם תינוק. האישה הזקנה לא יכולה ללכת לבדה אבל לאישה הצעירה אין מסמכים. החיילת המחסום נותנת לשלישיה לעבור באי רצון.

נער כבן 14, אחד מנערי הבאסטות עיצבן ללא סיבה את אחד החיילים. "הוא עולה לי על העצבים, אם הוא לא מסתלק מכאן אני לוקח לו את המריצה" החייל אומר. ואכן תוך 5 דקות הוא מחלץ את העגלה מידי הנער ומחנה אותה עמוק בתוך המחסום. רק כעבור 15 דקות הסגן בעצמו נותן פקודה להחזיר את העגלה לנער.