טולכרם, קלקיליה

צופות: 
דליה ג. נועה ובתה, נירה ל. נעמי ס. ורות ק (דווחה).
08/01/2004
|
בוקר

הגענו ב 7 בבוקר ישר למחסום, כי אין לימודים עד ה-16 בחודש. לאחר שברכנו את החיילים, שאלנו מה קורה. הם דיווחו שאין סגרinfo-icon, אנשים מורשים לעבור. ואכן, נראה שכולם עוברים מצפון למזרח אל טולכרם, אחרי בדיקה קצרה של תעודותיהם. החיילים היו מנומסים וענייניים באופן יוצא מן הכלל. הרושם שלנו הוא שנתקבלו הוראות ברורות לגבי ההתנהגות המחסום זה. מעט הולכי רגל, בגלל השעה או הקור והגשם.הגורם היחיד שהפריע את האווירה הנקייה, היה מתנחל שעצר את מכוניתו כדי לבקר את מעשינו; אחר כך הוא ירד מהאוטו שלו והתחיל לצלם אותנו עשרות פעמים ( נמצא עצמנו בראש המבוקשים של "נקודה").רב סרן רפי מהמת"ק הגיע, ואסף את החיילים לתדרוך. עמדתי קרוב ושמעתי כל מילה, הוא תידרך בנוגע ליחס לאוכלוסייה הפלסטינית: לתת להם לעבור בזריזות, בעיקר במקרים הומניטרים, לא להתעכב בבדיקת התעודות, לא לבדוק או להסתייג במקרה שאישה הרה עוברת, ולא לקבל שום דבר מהפלסטינים אפילו לא סיגריה. הוא אמר שצריך לעשות הכל על מנת להקל על הנסיבות. זאת הייתה מטרת המת"ק, נציגו ביקר במקום וכל בעייה תופנה אליו.

נסענו לטולכרם ב 8:30 – המחסום היה סגור ולא ראינו כמעט תנועה. נסענו לקלקיליה- שם כבר כמה ימים שאין חיילים, התנועה זורמת בחופשיות מתוך ואל קלקיליה. זה כל הדוח הבוקר, אבל הייתה לנו הרגשה של שינוי מדיניות (זמנית?) שבאה מלמעלה.