עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

צופות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
01/02/2015
|
בוקר

מה קורה כשפלסטיני צעיר מקלנדיה, שמעולם לא ראה ולא היה בים, מעז ועושה מעשה.

 

שופט: סא"ל שמואל קידר

תובעת: סרן עדי יעקובי

סנגור: איסמעיל טוויל

 

הנאשם: מוסא מוחמד ג'מאל זאיד - ת.ז. 854676202

 

מעשה בבחור צעיר מקלנדיה שעומד להתחתן ביום ששי הקרוב ה 6.1.

באולם יושבת ארוסתו הצעירה שאינה מפסיקה לבכות, אמא שלה ואביו של מוסא. מוסא מצא תעודת זהות והחליט לנסות ולהגיע איתה לים, כיוון שמעולם לא ראה אותו.

אינני יכולה שלא לצטט את דברי התובעת: "...בעבירת השב"ח בד"כ עסקינן בנאשמים שעניינם להיכנס לישראל על מנת להתפרנס בה, ואי לכך נקבע תחום ענישה מסוים תוך התחשבות בסיבה זו. (נו באמת, נ.א.)......הנאשם נכנס רק בשביל לטבול במימיה של חופי מדינת ישראל. אדם שמזלזל בחוקים ולו רק בשביל לטבול בים ואף לא בשביל לפרנס את עצמו ומשפחתו נתפס כקל דעת אשר ישוב ויחזור על מעשיו בנקל."

דווקא השופט מבין ללבו של מוסא ואומר: "דעתי כדעת הסנגור ואני סבור שלמרות שעבר הנאשם לכאורה את העבירה אך ורק לתענוג אישי, דווקא זה מצביע על כוונה תמימה ללא סכנה ביטחונית לצידה, ולפיכך נראה לי שהפקדה מספיק גבוהה תאיין את המסוכנות ותבטיח את התייצבותו."

השופט מורה על שחרור הנאשם תמורת הפקדה של 5,000 ₪ והתיק נקבע לישיבת הקראה ליום 9.3.15.

 

שוש קאן (נשים למען אסירות פוליטיות) ואני הגענו מאוד מוקדם, שכן היה צריך להתחיל דיון ההוכחות במשפטה של לינא חטאב.

ביום רביעי בשבוע שעבר הוגש ערר על ההחלטה שלא לשחררה לחלופת מעצר. השופט רונן עצמון עדיין לא נתן החלטה, ולכן הדיון נדחה. עם זאת, לשב"ס לא הודיעו על כך ולינא הובאה לעופר (כדאי אולי להזכיר שוב שהעצירים מוצאים מהכלא בשעה 2 לפנות בוקר ושוהים כל היום בתא עד להחזרתם בערב לכלא נ.א.). עו"ד אעודה זביידי הודיעה על כך מיד להורים של לינא שהגיעו במהירות, וכך זכו לראות אותה לזמן קצר.

המשפט של לינא יתחיל בתאריך 16.2.15

 

בחצר פגשנו את האמא של פידאא סלימאן מבית עור שאסורה באשמת זריקת אבנים על כביש 443. בכלא נמצאים גם שלושת אחיה ובן דוד.עכשיו עצור בן נוסף וצפינו בדיון אצל השופט קידר.

 

הנאשם: ג'יהאד מוחמד ח'דר סלימאן  - ת.ז. 853005049

התובעת סרן עדי יעקובי מבקשת הארכת מעצר, שכן קיים דיסק תצפיתנית מהשעה 02.20 לפנות בוקר. התצפיתנית הזעיקה כוח שהגיע למקום ועצר את הנאשם שלדבריה היה שיכור.

השופט מעיר שהדיסק האמור אינו מופיע בתיק, ומין הראוי שתינתן לסנגור אפשרות לצפות בו. אי לכך הוחלט על הארכת מעצר עד ליום 3.2.15.

 

עו"ד ברכאת מייצג את

איאד מאג'ד מחמוד דרויש - ת.ז. 853211100

מסתבר שאיאד נתפס כבר כמה פעמים כשב"ח, והסנגור מודה שהיה מנסה לסגור עסקה עם התביעה, אלא שיש נסיבות אישיות מאוד קשות – לאיאד בת חולה בלוקמיה שעוברת עכשיו טיפולים כימותרפיים קשים; הוא חייב להיות בבית החולים ביום רביעי, והסנגור גם מגיש את המסמכים הרפואיים.

השופט משתכנע ובתחילה מורה על שחרור בערבות, אך בהמשך היום

עו"ד ברכאת מגיע להסדר עם התביעה, והוחלט על מאסר כימי המעצר ועוד 1000 ₪ קנס, וכך יוכל איאד להגיע מהר לבית החולים ולהיות לצד בתו החולה.

 

שופט: סא"ל צבי היילברון

תובע: סגן פסק רוסטיסלב

סנגור: עו"ד חאלד אערג'

נאשמת: פידאא מוחמד יוסף דעמס ת.ז. 410128284

פידאא היא צעירה מבית אומר המואשמת בזריקת אבנים בצומת גוש עציון. אחרי שנעצרה הגיע אחיה, זרק גם הוא אבנים ומצאו אצלו גם סכין (מעצרו הוארך בשמונה ימים).

 

הסנגור, שרק היום קיבל לידיו את כתב האישום, מדבר עם שוש ואיתי בחצר ואומר שכל הסיפור נראה לו משונה. אם היא רצתה לזרוק אבנים הייתה יכולה לעשות זאת על הכביש בבית אומר ולא לנסוע עד צומת גוש עציון. בהמשך התאפשר לו לדבר עם הצעירה המתוקה להפליא, בוגרת מכללה. וכך הוא אמר בבית המשפט: "שמעתי את הסיפור של הבחורה בחוץ, אני מבקש שדבריי לא יתורגמו כי לא נעים לי ואני מבקש כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות. אגיש בקשה בכתב".

השופט מקבל את בקשת הסנגור, שכוללת גם את הבקשה שהדיון של האח יתקיים באותו היום. הוא מציע שאולי כדאי לבקש תסקיר באופן חריג ומורה על המשך הדיון בעניינה של פידאא ליום 8.2.15 בפני שופט המעצרים.

עורך הדין פרט בפני שוש ובפניי את מה ששמע מפידאא, אבל כמובן שלא נפגע בצנעת הפרט שלה.

 

ביום בו שוהים בבית המשפט מהשעה 9.15 בבוקר ועד 17.30 אחר הצהריים אי אפשר שלא לשמוע הרבה סיפורים, כולם קשים, מבני המשפחות.

אשה מבית אומר הגיעה לדיון של הבן שלה ושל בן הגיס (קטין) שנעצרו

ב 14.1.15 בגל מעצרים גדול שכלל 18 עצורים. יש לה כבר 3 בנים בכלא, אחד מהם בן 20, והוא כבר 5 שנים בכלא רימון (חשבון פשוט מראה שהוא כלוא מגיל 15). כיוון שאני מכירה משפחות רבות מבית אומר היא מיד הזמינה אותי אליה לארוחה.

 

בחור צעיר מספר על אחיו, סטודנט מביר זית, שעצור כבר יותר מחודשיים. את החודשיים הראשונים בילה בבית המעצר בפתח תקוה, ועכשיו הועבר לעופר. את המעצר (אולי נכון יותר לומר חטיפה) ביצעו באמצע הלילה, וכהרגלם, גם שברו את הדלת. בהתחלה המשפחה כלל לא ידעה איפה הוא עצור, ובשבוע שעבר הודיעו להם שיש דיון בסאלם. מיהרו להגיע, ואז התברר שזה מישהו עם שם דומה. נו, אז טעו, אז מה קרה?

 

בחור אחר מספר לנו שהוא בא לדיון של אחיו. תחילה היה חצי שנה במעצר מינהלי, וביום שנגמר המעצר המינהלי מיד הגישו כתב אישום ביטחוני. בנוסף מספר הבחור שאחותו וגיסו בעזה, ויש להם 4 ילדים. ההורים שניהם נהרגו במלחמה האחרונה. אחות נוספת מהגדה מנסה לקבל אישור להגיע לעזה ולטפל בילדים. פנו לעזרה ל"המוקד להגנת הפרט" ולכל מי שאפשר - ואין אישור. בצר לו שאל אם אנחנו יכולות לעזור, ובלב כואב ענינו שלא. אז מה שנותר זה להיות שם, לנסות להיות לפה ולהביע סולידריות.