אבו דיס (הפשפש), קלנדיה - החומה אימתנית הולכת ונבנת
בוקר גשום וקר.נסענו תחילה לא-ראם. המעבר, הן של אנשים והן של כלי רכב, התנהל ללא בעיות.נסענו ברכב של מגדלנה לקלנדיה. יצאנו לבדוק מה המצב בשני המעברים. לא היו אירועים מיוחדים. כלי הרכב הבאים מכיוון רמאללה צריכים להתמודד, נוסף על המחסום הישראלי, גם על מחסום המים. מים
בעומק של למעלה מחצי מטר לפני המחסום הישראלי. שאלנו את החייל המבוגר - מתנדב קו התפר.- ביחס למכשול המים והוא טען שזו אחריות העיריה. האם יש טעם לפנות לעיריה?זמן המעבר לכלי רכב כחצי שעה.בדרך חזרה עמדנו במחסום א-ראם כרבע שעה עד שעברנו.התנועה היתה דלילה למדי.
לאור הדיווחים האחרונים החלטנו לנסוע לאבו דיס לראות את החומה במו עינינו..נסענו מלמעלה דרך הר הצופים, ועזרייה. עברנו ליד בית פג'י, שלא היה בו שום מחסום. עברנו את הפישפש שהיה סגור והגענו עד כ-100 מטר מעל לתחנת הדלק ושם היה ג'יפ צבאי שלא התיר לנו לעבור.
ראינו את החומה מלמעלה. היא עוברת כבר את תחנת הדלק. מראה נורא . המשפחות הגרות שם מנסות להשאר בצד הירושלמי של החומה. דברנו עם ג (חברה תושבת המקום) ועם בעלה הגרים שם ואשר מטפלים בנושא דרך עורכי דין.. היו שם בדיוק מספר קצינים בסיור והם אמרו שהם בודקים את הנושא..מגדלנה צילמה.
לא התירו לנו להגיע לתחנת הדלק גם רגלית, אז נסענו מסביב והגענו עד לפני תחנת הדלק. כאן התקרבנו לחומה וראינו אותה במלוא מפלצתיותה. למעלה מ-8 מטר של חומת בטון אפורה, מהודקת באדמה. הדחפורים עובדים במלוא המרץ. אני זוכרת עוד כמה הזדעזענו כשנבנתה החומה הקודמת של אבו דיס. היא נראית כעת פתטית ליד המפלצת החדשה...
האנשים בסביבה מנועים מלעבור שם ברכב או ברגל - אני מניחה שבאופן זמני - אלא אם גרים שם.התקשרתי לט' (חברה מקומית), אך היא לא היתה.. קרן נויבך מערוץ 1 היתה אתמול בסיור בחומה באבו דיס ובמסחה עם ג'ף הלפר, מהוועד נגד הריסת בתים, הזדעזעה וצילמה. הכתבה תשודר ב"יומן" ביום ששי מחרתיים בשעה 8 בערב.