אבו דיס (הפשפש) בניית החומה המפרידה בין אבו דיס לירושלים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יהודית א. מרית טאוב. נטע ע.
12/01/2004
|
בוקר

היו לנו תכניות לסייר בכל המחסומים בסביבה ולעשות ספירת מלאי.אך תכניות לחוד ומציאות לחוד.

אבו-דיס מחסומי ברזל של המשטרה חוסמים את המעבר ליד תחנת הדלק התחתונה.נתנו לנו לעבור בלי בעיות. חלק מהחומה הישנה פרוץ ורואים את הרחוב מהצד השני.החנויות סגורות, וחוץ מכוחות מתוגברים של משמר הגבול אין נפש חיה. גם לא המוניות על נהגיהם.

המראה שנגלה בכיוון המסגד היה מצמרר: – חומת הבטון של -8 מטר (ואולי 9) מתחילה להזדקר במלוא אימתה. למרות שידענו, בכל זאת קיווינו, שאולי תבוטל הגזירה. אך לשווא.בלוק אחרי בלוק, רצועות בטון ענקיות, אחת אחרי השניה, נעמדות בעזרת מנופים רבי עצמה,משאיות ושופלים המיישרים את השטח. פועלים, מהנדסים, מודדים, ואנשי אבטחה. מהומה רבה.כך בונים את מה שמוכנה - "המכשול", חומת הפרדה, עוטף ירושלים.

מפלצת איומה, מעוררת חלחלה, המסתירה בגובהה כמעט את כל צריח המסגד וגם את השמים.אין מילים לתאר את המראה הקשה הזה. תמר חברתנו מאבו-דיס בכתה. גם אנחנו.

עלינו למלון לראות את שדה הבטונדות. גם שם כבר עומדים חלקים של החומה. חומה שלא ברור מאיפה היא באה ולאן היא הולכת. ולמה.נאמר לנו שהמלון OUT. הבית של טרי IN .איך כל זה מתחבר, איך כל זה מסתדר, איפה ההגיון, איך אנחנו סוגרים עליהם וכולאים גם את עצמנו.משם לא הלכנו לשום מקום.הסתובבנו בשטח מהופנטות מהמראה הנורא הזה וקשה היה להינתק.ביי ביי אבו דיס.