תרקומיא, בוקר

07/01/2004
|

- דוח" ממחסום תרקומיא 7.1.04 הקבוצה הדרומית ח ב, ד א , ר נ לצורך התמצאות כללית: מחסום תרקומיא נמצא בין קריית גת לחברון (כשבאים מכיוון קריית גת לא ממשיכים לירושלים בפניה ימינה אלא ממשיכים לנסוע ישר) הדרך משולטת ואין בעיה לראות את המחסום מרחוק. בימי הסכמי אוסלו הוא היווה את המעבר הראשי מרצועת עזה לשטחי הגדה המערבית.היום לא ניתן לתושבי רצועת עזה להגיע לשטחי הגדה המערבית , אלא עם אישורים מיוחדים ולסחורות בלבד. (משאיות ). המחסום מתופעל על ידי משמר הגבול ויש במקום גם נקודת פיקוח של משרד החקלאות המפקח על מעבר תוצרת חקלאית. כמו כן יש נקודה של העברת בעלות למכוניות של אזרחי ישראל הרוצים למכור מכוניות לפלשתינאים. לפני המחסום ניצבת שורה ארוכה של מכוניות המחכות להעברת בעלות - לא ראינו את הנהגים.ליד המחסום יש בסיס של משמר הגבול. והיו שם כשלושה אוטובוסים עם חיילים בתוכם . ( לא דברנו איתם ולכן אנחנו לא יודעות לאן הם נסעו). המחסום מאויש על ידי ארבעה שוטרי משמר הגבול ועוד שוטר במדים כחולים. כשהגענו דברנו עם שוטר משמר הגבול שקרא בקשר למפקד המחסום- פקד איתי – שהגיע תוך זמן קצר ביותר לדבר איתנו . המפקד כבר שמע על "מחסום-ווטש" וביקש מאיתנו לצאת משטח המחסום ולהתרחק כ30 מטר אחורנית למקום שהמכוניות חונות. הוא לא הסכים לקבל את דף ההסבר לחיילים ולשוטרים בתואנה שהוא אינו רשאי לקבל חומר פוליטי. התרחקנו ועמדנו במרחק של השלושים מטר שנותנים טווח ראיה אך לא טווח שמיעה. בצד שעמדנו עמדו כמה פלשתינאים ואיתם שוחחנו ולמדנו את המידע הבא: · ביום עוברים דרך המחסום הזה כשלוש מאות בני אדם שכולם מקבלים את אישורי המעבר שלהם מהמינהל האזרחי בחברון. רוב העוברים במחסומים הם בעלי רישיון עבודה בישראל שאותו הם מקבלים באמצעות מעבידיהם הישראליים. אל המחסום הם מגיעים במכונית פלשתינאית ומהמחסום לעבודה במכונית ישראלית. · השעה הכי רלוונטית לעמידה במחסום היא מחמש בבוקר ועד שמונה . ובחזרה מהעבודה בין שתיים לחמש אחר הצהרים. כשאנחנו היינו שם עברו שתי מכוניות – אחת מונית ממזרח ירושלים ואחת של סוחר עצים . את נהג המשאית עכבו לתשאול קצר מאוד של חמש דקות. למונית עם הנוסעים נתנו לעבור במהירות . לכל אלה נתנו את כרטיסי הביקור של המוקד להגנת זכויות הפרט. הגיע טרנזיט ישראלי שהוריד קבוצה של חמישה עשר פלשתינאים שעובדים בקיבוץ בית גוברין. הם שמחו מאוד לראות אותנו שם ואמרו שהיום המעבר הביתה יהיה קצר . (נותנים אישורי עבודה לכאלה שיש להם יותר מחמישה ילדים). בדרך כלל מעכבים אותם שם כשעתיים. הם שמחו מאוד לראות אותנו שם , שמעו על "מחסום-ווטש" מחברים שלהם ומניסיונות שלהם במחסומים אחרים. הפלשתינאים הסתדרו בשורה וכל אחד מהם צעד את השלושים מטר עד לנקודת הבדיקה של השוטרים. הם היו צריכים לפתוח את המעיל ולא הרימו את בגדיהם העליונים. הם סיפרו שבבוקר ביקשו מהם לפשוט או להרים את החולצות . המעבר שלהם ערך היום עשר דקות וזה הדגים לנו את נחיצות התצפית של הנשים. יצאנו בהרגשה שהכרחי להיות שם ואנחנו מקוות שנוכל להרים את האתגר הזה. הוא לא פשוט כי מבאר שבע למחסום זמן הנסיעה הוא כשעה. לא היינו שם יותר משעה כי ירד גשם שוטף ולא היו פלשתינאים שהיו צריכים את עזרתנו.