א-ראם, קלנדיה, גסות רוח לא עוזרת לכלום

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
י, ח י, ו ס
01/01/2004
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

א-ראם: כל מי שרוצה לעבור צריך לעמוד מאחורי קו לבן המצויר על הרצפה בערך 15 מטר מהמחסום. הפלסטינים עומדים בתור ועוברים, אחד אחד. התמונה מזעזעת.

קלנדיה דרום: לא נותנים לאחמד הבחור שמוכר בייגלה לעמוד עם העגלה שלו מתחת לסככה איפה שהוא תמיד נמצא, אומרים לו שהוא צריך לעמוד מהצד השני של הכביש. אנחנו מדברות עם המפקד, הוא מקשיב אך לא משתכנע ואומר לנו שאלה ההוראות שהוא קיבל.

קלנדיה צפון: אין הרבה אנשים, וכמעט אין ילדם, כנראה שהיום חופש לכולם. משפחה אחת רצתה לעבור את המחסום על מנת לנסוע ליריחו ומשם לטוס לירדן, כרטיסי הטיסה היו אתם, ולא נתנו להם לעבור, המתנדב שבדק תעודות היה גס רוח ולא רצה לשמוע חייל שאמר לו שהם יכולים לעבור, בסוף כאשר המפקד הגיע נתנו להם לעבור. שני המתנדבים ושני חיילים היו מאוד גסים, דיברו לפלסטינים בצורה בלתי נסבלת. אנחנו ביקשנו מהמפקד לדבר אתנו, התלוננו על צורת הדיבור וביקשו ממנו לתת הוראות מדויקות למתנדבים, כנראה שהמקרה של המשפחה שבהתחלה לא נתנו לעבור זה מקרה די שכיח, כי כשהתחלנו לספר לו הוא חשב שאנחנו מדברות על מקרה של אתמול. הוא הקשיב ואמר שהוא מעריך את העבודה שלנו. באופן מפתיע היום קיבלנו הרבה תגובות חיוביות על הפעילות שלנו מצד הפלסטינים.