ענאתא-שועפאט, קלנדיה
בוקר רגוע בשני המחסומים. בקלנדיה בולטת הטינופת, עקב שביתת עובדי הנקיון.
מחסום קלנדיה
הגענו למחסום קלנדיה ב-5:15 לערך. קר וחשוך. קבוצות אנשים מתחממות סביב מדורות. תפילה קבוצתית רבת משתתפים קיבלה את פנינו ליד המעבר לכיוון קלנדיה. כרגיל האנשים מפנים לנו דרך ואנו עוברות. בפנים הפתעה אחת נעימה – אין כמעט תורים, והפתעה שניה מכוערת – טינופת בכל מקום. 
מסתבר שעובדי הנקיון בשביתה. מוכרי הבייגלה והעוגות מספרים שהשביתה נמשכת כבר זמן מה ולכן כל כך מטונף. לדבריהם עובדי הנקיון שייכים לעיריה, למרות שבעבר ראינו אותם לובשים ווסטים שכתוב עליהם "המינהל האזרחי
ביהודה ושומרון". בכל מקרה השביתה אינה שביתה כללית של עובדי העיריה, כי בעבר השני ובשאר חלקי העיר (אפילו בשועפאת) לא היה כ"כ מלוכלך.
הנחמה היא שאין תור. 5 עמדות פתוחות. החייל שיצא לעשן ובירך אותנו בבוקר טוב, הודה לנו כשהפנינו את תשומת ליבו שאפשר להכניס עוד אנשים, ואפילו פתח את הקרוסלות והכניס הרבה אנשים. בהמשך בחלק הזמן הקרוסלות נותרו פתוחות ומי שבא עבר מיד. שוטר הגיע בסביבות 5:30 ועזב תוך זמן קצר. מדי פעם החייל הפנה את האנשים ברמקול לעמדות הפנויות. לקראת 6 עברנו תוך כ-5 דקות, ויצאנו עוד בטרם האיר השחר.
מחסום שועפאת
כשהגענו לשועפאת כבר אור בחוץ. בשל השעה המוקדמת החלטנו לעבור הפעם עם הרכב. הסיבוב סביב הכיכר והמעבר לקחו כרבע שעה. אנשי משמר הגבול בעמדת בידוק כלי הרכב הופתעו לראות אותנו. "אתן יהודיות, מה אתן עושות פה?" הם לא שמעו על מחסום watch. הסברנו שאנו צופות במחסומים והיינו קודם בקלנדיה. התעודה הוחזרה ועברנו.