א-טור, ירושלים
א-טור
יום חורף קר עם רוח חותכת צווארים ורגליים, בעיקר על קוו פרשת המים של ירושלים . מצידו האחד של הרחוב אפשר להשקיף הרחק מערבה, לרצועת החוף שהיתה פעם ירוקה, עד לים. מעברו השני אפשר היה להשקיף להרי אדום, עד לממלכת ירדן. אבל היום קר ורטוב ומעורפל וברחוב הראשי של א -טור מהומת אלוהים. תלמידים בוגרים ותלמידות , קטנטנות וקטנטנים, יוצאים בדיוק מבתי הספר מכל הכיוונים ולכל הכיוונים. מכוניות ואוטובוסים אוספים את הילדים, אמבולנסים לאל מוקאסד ובקושי רב אפשר למצוא חניה.
ומי ניצב כאן אם לא שתי ניידות מג"ב ומולן קבוצת חיילי מג"ב ניצבים על המדרכה בדרכם של התלמידים , חמושים עד צוואר (ואין להתפלא על כך באווירת העוינות שנוכחות החיילים והניידות משרה מסביב).
קודם הם חנו ליד פתח היציאה של בית ספר גדול לבנים, אחר כך , כששככה מהומת הצעירים, הן עברו לצומת הבאה, לפניה העמוסה לשיח' ג'ראח. גם ג'יפ סופה לבן מסייר לאורכו של הרחוב הלוך וחזור. וברגע שהתלמידים נוסעים ופורחים לענייניהם , נעלם גם המשמר התמידי והשקט חוזר לאט לאט.