חשמונאים (ניעלין), מכבים (בית סירה)

צופות: 
מרים שיש, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
17/01/2016
|
בוקר

מחסום ניעלין (מכבים)

ב-5:35 לערך הגענו למחסום ניעלין, המכונה "מעבר חשמונאים". עברנו את המחסום עם הרכב וחנינו בצד הדרך מעט אחריו. חצינו את הכביש ועמדנו לצד המקום שבו אנשים מדלגים מעל גדר הבטיחות ויורדים בשביל עפר לכיוון המחסום. בנקודה זו ממתינים להם דוכני מזון מעבר לגדר הבטיחות. גם למטה, בדרך המגיעה מנעלין יש דוכנים.

בדרך כלל יש תור ארוך ומתפתל כמו נחש ממבנה המחסום לעתים עד הזרוע הצהובה הנמצאת למטה וחוסמת את הגישה עם כלי רכב; לידה ממוקמים דוכני המזון והסידקית שלמטה (ששלוחותיהם נמצאות למעלה, ליד הכביש הראשי המוביל למחסום). היום ראינו קבוצת אנשים גדולה ליד הכניסה למחסום, אך לא את התור הארוך והמתפתל. לעומת זאת היו אנשים שנשארו למעלה ולא ניגשו אל המחסום ואחרים שנראו חוזרים. הם אמרו שיש בלגן, מכניסים מעט אנשים בכל פעם ויש דחיפות.

גם היום ראינו את ג' מבית סירא, שעובד במודיעין עילית. הוא מפעיל כלי הנדסי כבד (מחפרון). בעבר סיפר לנו שבמשך השבוע הוא משאיר את הכלי במודיעין עילית, אך בסופה"ש הוא לוקח איתו את הכלי הביתה, ואז עליו להיכנס ביום א' דרך מחסום נעלין. הכלי עובר ונבדק במחסום כלי הרכב (נוהג בו בחור בעל תעודת זהות ישראלית) וג' הולך לעבור במחסום הולכי הרגל. החלטנו לבדוק כמה זמן יקח לג' ולאדם נוסף עם לבוש בולט לעבור.

הסתובבנו ועברנו את המחסום. סביב הכיכר ובמגרש החניה מכוניות רבות, בעיקר אוטובוסים ומיניבוסים שמסיעים את העובדים. אנשים ששוחחנו איתם אמרו שהיה בעייתי היום ולקח להם שעה לעבור. כשהגענו ליציאה מהמחסום ראינו שקצב היציאה בהחלט סביר, אז כנראה צוואר הבקבוק שהיה קודם השתחרר.

שוחחנו עם בחור צעיר, הוא ערבי ישראלי, ולכן עבר במחסום הרכב, אך בא לכאן לפגוש את חבריו ומעסיקו. הפננו אותו לקו לעובד בתקווה שיוכלו לסייע לו בענייני קצבת נכות מהביטוח הלאומי. ג' הבחור שעקבנו אחריו עברו בתוך 20-25 דקות.

 

מחסום בית סירא

הגענו ב-6:20 לערך. חנינו לאורך הכביש, בכיוון מודיעין, בקצה תור ארוך של מכוניות שבאות לאסוף פועלים. כרגיל יש רכבי הסעה רבים במגרש החניה, בעיקר טרנזיטים שבאים לאסוף את העובדים. נאמר לנו שהמעבר היה בסדר גמור. עזבנו לאחר זמן קצר. זריחה ורודה צבעה את השמיים שנשקפו בחלון האחורי של הרכב.