ארתאח (שער אפרים)

קרוסלות חדשות. הכל נראה שגרתי. פועלים מציעים שנבוא גם באמצע השבוע.

כבכל הפעמים האחרונות שהגענו לשעת פתיחת המתקן ביום א׳, (3:45), המתקן נפתח באחור מה,׳לא נורא׳ רק חמש דקות.

3:51 מוכרז בכריזה שהשערים (קרוסלות) נפתחים. שעטה פנימה כרגיל. הקרוסלות פתוחות לשתיים שלוש דקות בלבד. ניתנה לנו הזדמנות להציץ מהצד למה שקורה בכניסה לסלאלום: תורים, בינתיים מסודרים, משתרכים הרחק. לצד השביל דוכנים מאולתרים לממכר מזון מהיר ומשקה חם למיניו. אנו מסמנות אדם למעקב – ועוברות לצד הכניסה לישראל.

4:00 חידושים והפתעות. קרוסלת הכניסה לישראל עברה ממקומה למקום עמוק יותר בתוך שביל הגישה למתקן. עדיין קרוסלה יחידה, עם פשפש צדדי. קיימת קרוסלה נוספת, לצדה, שאיננה בשימוש. על הקיר תלויה מצלמת מעקב. אנו מניחות שהמצלמה מאפשרת החלטה האם לפתוח את הפשפש או לא, אבל גם בלחץ רב על הקרוסלה היחידה, הפשפש הצדדי לא נפתח.
ביום רביעי האחרון – היתה רק הכנה, ומספרים לנו הפועלים העוברים, שזו החדשה נכנסה לפעולה החל מיום חמישי... במיקום החדש אנחנו איננו יכולות לצפות אל תוך הבניין ולראות, למשל, כמה אשנבים פתוחים, האם המעבר מול האשנב חלק או לא. ה׳גולם׳ במובן גולם של פרפר – נאטם עבורנו לחלוטין. נכנס זחל, יוצא פרפר, והתהליך בפנים סמוי.
האדם שסימנו – יצא כעבור כ-7 דקות.

4:10 צד הכניסה למתקן. הקרוסלות סגורות. נפתחו כעבור 2 דקות. היום ספרנו כמה מספיקים להכנס (ללא ריצה) ובמשך 3 דקות נכנסו פעם כ- 120 – ופעם כ-140 בני אדם. לא היתה היום הפסקה בת כ-15-20 דקות כמו ביום רביעי. הפעימות תקתקו כסדרן

אנחנו מבחינות שוב באנשים שמטפסים מעבר למחיצות לקפיצה למסלולים השונים.
שניים חוזרים לאטם, הפעם אנו מספיקות לשאול – מדוע? הכרטיס המגנטי שלהם לא קריא. פעמיים רשמו את מספר ת״ז שלהם, ונתנו לעבור – היום שלחו לחדש הכרטיס.

4:25 צד היציאה לישראל. הלחץ על הקרוסלה היחידה גדול מאד, ועדיין אין פותחים את הפשפש.גם לשני אנשים שסימנו הפעם, לוקח 7-8 דקות לעבור.

4:40 שוב בצד הכניסה. הפעימות מסודרות. קצרות. כשלוש דקות, בין פתיחה לפתיחה, וכן גם אורכה של כל פתיחה.

4:50 בדרכנו חזרה לצד היציאה לישראל עוצר אותנו שומר ואומר שאסור להתקרב לקרוסלה. אנחנו אומרות שרק עכשיו היינו שם – והוא בשלו, אסור להתקרב, אסור להכנס. אנחנו שואלות איך אפשר להכנס בכלל, הרי הכל אטום – ומסתבר שבכל זאת פתחו את הפשפש, וזה מאפשר יציאה חלקה,אבל גם כניסה ממש אל תוך המתקן, מהצד הלא נכון... אנו מבטיחות לא להכנס, ונעות אל היציאה החדשה. לידה מחכים לנו שני עובדים של המתקן, שמציעים ללוות אותנו לראות את השינוי ליד היציאה הקודמת. הקרוסלה הקודמת + הפשפש שלצידה נעלמו. המעבר פתוח. זה לא שעכשיו על האנשים לעבור דרך שתי קרוסלות.

שיחות שניהלנו: 
1. עם הפועלים.
א. לפני שבועיים אמרו לנו הפועלים שדיברנו איתם – שהקושי האמיתי אינו ביום ראשון אלא בשאר ימות השבוע. היום אמרו אנשים דברים דומים. ביום ראשון – הכל הולך חלק. תבואו ביום שני או ימים אחרים – ותראו. זה אכן נכון בהשוואה למה שצפינו ביום רביעי האחרון. נבדוק זאת מתישהו בעתיד. לאחד הפועלים שדיבר איתנו היה הסבר: הם יודעים שביום ראשון צופים בהם – ומשתדלים להיות בסדר. תבואו יותר. זה אמנם מחמיא, אבל נראה שהסבה היא אחרת: אולי פחות עובדים, אולי פחות אשנבים פתוחים, פתיחה ב-4:00 במקום ב-3:45 וכו. נגיע שוב מתישהו ביום שונה מיום א׳.

ב. לפני זמן מה החלו תלונות קשות של הפועלים על לחץ בעת החזרה הביתה. לא הבנו את המקור לתלונות הפתאומיות. היום התברר שהתקינו קרוסלה יחידה בסוף מסלול החזרה, מסלול, שעד כה סגרו אותו שערים בלבד. השערים נפתחו תמיד לרווחה בשעות החזרה מן העבודה. עכשיו נוצר צואר בקבוק שמאט מאד את קצב הכניסה לשטחים.

2. עם עובדי המתקן (סגן המנהל, ומלווה):
א. העברת היציאה למקומה החדש נועדה להקל על היוצאים כי אמורות להיות שתי קרוסלות, מה שלא התאפשר במיקום הקודם. אחת פשוט לא הותקנה כראוי ולא עובדת עדיין. הפשפש החדש יפתח לפי הצורך, אבל אין להם עניין לאפשר לנו לחדור אל תוך המתקן.
ב. קרוסלה הותקנה בקצה מסלול החזרה לשטחים מסבות בטחוניות (שלא פורטו). הבעיה לה צריך למצוא פיתרון היא עבור אלה שחוזרים עם חפצים גדולים שאינם יכולים לעבור דרך הקרוסלה ומעכבים מאד את המעבר. כלומר, בעצם, תלונות הפועלים על עיכוב בחזרה – מוצדקות.