ג'וריש, דומא

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
נטלי כ. חיה ג. ציפי ע. נעמי ב. (דיווח וצילום)
06/01/2016
|
בוקר

בעקבות אסון דומא: השלט בבית הספר התיכון לזכר ריהאם, אם המשפחה שנספתה בשריפה, שהייתה מורה אהובה ומוערכת. תושבי הכפר שהופכים והופכים בפרטי האסון, מעלים השערות, נתלים בשמועות,  ורב הסמוי מן הגלוי. המסר - אובדן התקווה לשלום.

9:45 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

10:15 צומת תפוח. מכונית משטרה חונה בכניסה לצומת. שני חיילים חמושים בתחנת האוטובוס. 

בדרך לג'וריש. הכניסה לעקרבה עדיין חסומה בסלעים וערמות עפר. ההתנחלות מגדלים מוקפת כבר בקרוואנים. תוספת משמעותית בהשוואה למראה מלפני כחודש. בקוסרא קצב חיים רגיל. 

10:45 ג'וריש. לפני מספר ימים נערך טקס שבו נקרא בית הספר התיכון על שם ריהאם דוואבשה, קורבן ההצתה הנפש עת בדומא, שהייתה מורה בבית הספר. שלט חדש שנתלה על קיר בית הספר מציין את שמה בצרוף "שהידה". מגרש בית הספר ריק. לא נכנסנו פנימה, כי מניסיוננו בכפרים אחרים קיים איסור על צוותי הניהול והמורים לספק מידע לזרים. 

Riham Dawabsha  Duma

אנו יוצאים מג'וריש לכיוון דומא. הרכב של נאדים נתקל במכשול על הכביש. אנו מגיעים לדומא כשמיכל השמן כמעט מרוקן. היעד שלנו הוא ביתו של האדם שנפצע בתאונת עבודה בירושלים. הודות להתערבות חברות מחסום ווטש הוא זכה לקבל את דמי הביטוח הלאומי שהגיעו לו. בבית מקבלת את פנינו אשתו, המשמשת כחברת מועצה האחראית על נושא זכויות נשים. היא מספרת לנו בגאווה על סדנה שהשתתפו בה 70 נשים, ביניהן גם נציגות מעזה. סדנאות דומות התקיימו כבר גם בשכם ובבית לחם. היא סופרז'יסטית אמיתית, שמגיל צעיר ידעה לעמוד על זכויותיה ,ובין היתר מימשה את זכותה לירושה לצד אחיה. בת צלופחד הפלסטינית. 

השעה מתאחרת, הרכב עדיין בתיקון , ואנחנו ממשיכים ברגל לבית המועצה. מסגן ראש המועצה א. ומיודענו הצעיר ז. אנו מתרשמים שהאווירה בכפר עדיין קשה כפי שהייתה לאחר האסון הנורא. בדרך הטבע עולות שמועות משמועות שונות באשר להתרחשות בליל השריפה ולאחריה. התושבים אינם מאמינים להודעות השב"כ לפיהן רק אדם אחד לקח חלק בפשע הנורא. "איך ייתכן שהאדם ששרף את הבית (ואת קומת הקרקע של הבית הסמוך) גם צייר בעצמו את כתובות הנאצה על קירות הבתים מבלי שיתגלה? אין ספק שהיה לו לפחות שותף אחד", אומר א. , שהיה נוכח גם  בשחזור האירוע .

"אני הייתי הכי מאמין בתקווה לשלום", אומר לנו הצעיר יפה העיניים, "היום אין לי יותר תקווה".

לאחר זמן רב תוקנה התקלה במכונית באופן זמני, ואנחנו יוצאים לדרך חזרה, בתקווה שנגיע ללא תקלה נוספת. תכניתנו לבקר בג'אלוד תחכה לפעם הבאה. 

13:15 יציאה מדומא. בצומת תפוח נוספו שלושה חיילים. בצומת אריאל שני חיילים נוספים על מסלול כביש 5. לכל אורך הדרך לא נראו כלי רכב צבאיים. 

13:45 חזרה לראש העין.

בצילום: השלט שנתלה על קיר הכניסה לבית הספר בג'וריש" ריהאם דוואבשה השאהידית.