בית אמין, חירבת עסלה, עזבת אלטביב

צופות: 
ליאורה ג.ב. שושי ע' (דיווח ותמונות)
12/01/2016
|
בוקר

07:30    מחסום בית אמין מס' 1447

מרחוק אנחנו מבחינות בהתרחשות יוצאת דופן. 3 כלי רכב צהליים, צוות גדול של חיילים ומ"צדיקים, והמחסום שאמור להיפתח רק בשעה 07:45 כבר פתוח. 3 חיילים מובילים שני פלסטינים, צעיר ומבוגר, מתרחקים מהמחסום ועוצרים לתשאול.

מתברר לנו שמאשימים את הבחור הצעיר בניסיון  לעבור מעל הגדר. המבוגר מתלווה אליהם כדי לתרגם.

אך לבחור הצעיר יש אישור מעבר לאדמות משפחתו. למה לו להתגנב ? חייל חובש כיפה נמרץ מתחיל לחקור אותנו. מי אתן ? למה אתן פה ? אנחנו עונות ושואלות למה השער נפתח לפני הזמן הבוקר ? (אולי פיצוי על האיחור אתמול ..). והחייל : "מה איכפת לך?" וממשיך להתרוצץ.

16 איש יוצאים, ביניהם טרקטור ומכונית פרטית. אחריהם עוד מעונית וטנדר. קבוצת אנשים צעירים שכבר עברו את הבידוק עומדת ומדברת. החייל חובש הכיפה צועק : " מי שכבר קבל אישור שילך, יאללה,  רוך .." בליווי נפנוף יד.

כך מדברים לחקלאים  פלסטינים נציגי הצבא המוסרי בעולם.

קבוצת נשים וילדים הנמצאים בחופשה מהלימודים, עוברת לעבודה בחממות. לברי המזל יש מכונית

היתר מתחילים מסע של מספר קילומטרים במעלה הגבעה בדרך לאדמותיהם.

 

אנחנו שואלות את הפלסטינים שפגשנו איזה שער מעולם לא נפתח. הם מראים לנו את שער

מס' 1464  אותו אנו עוברות בדרך לשער 1447.

אנחנו לוקחות טרמפיסטית, אישה מבוגרת מעזון עתמה, אלמנה, המשרכת דרכה אל אדמותיה.

למעלה מ-5 ק"מ הלוך ו-5 ק"מ חזור מידי יום היא נאלצת ללכת.

מספרת שהשנה השאירה על העצים חצי מכמות הזיתים כי אין באפשרותה לסחוב את השקים

עד מחסום 1447 ואין לה אפשרות לשלם עבור משאית. בנה היחיד מפרנס משפחה בת 17

נפשות והיא לא יכולה לצפות ממנו לעזרה. בנוסף יש לה 48 דונם בתוך אורנית אליהם היא

לא יכולה להגיע.  מאין העברית שלך ? "30 שנה עבדתי כטבחית במוסד בפתח תקווה" היא משיבה

בחיוך.  היום היא הולכת לגזום את עצי הזית ולעשב את המטע.

הבקשה החוזרת: פיתחו את מחסום 1464 שמעולם לא נפתח ואת מחסום 1473 שכן נפתח לתקופה

קצרה, (בשניהם שעריםinfo-icon אפורים גדולים) כדי להקל עלינו להגיע לאדמות שלנו.

 

08:40     מחסום – שער שומרון. התנועה זורמת. 3 מכוניות במגרש הבידוק.

 

09:00     עזבת טאביב     אתמול יום שני 11.1.16 התקינו מחסום חדש בדרך העפר לכפר. 3 חיילים

שמרו כל הלילה על  הזרוע הצהובה.  חששו מגנבה ??

אנחנו פוגשות את מ' ומוזמנות לביתו. הבית שנבנה בעמל רב במשך 10 שנים קבל צו הריסה.

מ'  ידינו היה מנוע שב"כinfo-icon עד סוף 2015.  נאשם בארגון הפגנות נגד הריסות בכפר, ללא אלימות, כמובן.

ברבות מההפגנות השתתפנו חברות מחסום ווטש,  ובאהל המחאה ישבנו אתם לפני מספר שנים.

מבקש אישור להגיע לארץ לבתי חולים לטיפולים להם נזקקת בתו.

 

עכשיו המדינה מתכננת לבנות כביש עוקף נבי אליאס עבור המתנחלים.

לשם כך גזלו מאנשי הכפר 17 דונם. הכוונה היא גם לקחת מאנשי עזון ונבי אליאס סך הכל 93 דונם.

אורך כביש  האפרטהייד 2.7 ק"מ בלבד.

במכתב שהוא מחזיק בידו מתחייב המנהל האזרחי שבגדר יהיו שערים שיאפשרו לפלסטינים גישה

לאדמותיהם וכן תשלום בגובה 1,200,000 ₪ עבור האדמות המופקעות. עו"ד ליאורה מסבירה

ל-מ' שזו התחיבות שאין לסגת ממנה אבל מ' אומר אם ניקח את הכסף זה אומר שהסכמנו

להפקעת האדמות ולבניית הכביש.

 

10:00     מחסום חרבת עסלה מס' 1231  נפתח רק פעמים ביום,  לזמן קצר בלבד, לפעמים

לפחות מ-10 דקות.  לטענת אנשי הכפר המחסום נפתח בזמנים לא קבועים.

פעם פתחו 3 פעמים ביום. היום המחסום אמור להיפתח בבוקר 07:45 – 08:00. זה מאוחר

מידי. חקלאים מבקשים להתחיל לעבוד בשעה 06:00.

 

עוצרים במסעדה קטנה עם אוכל משובח. בעל המסעדה עבד בהרצליה 11 שנים

במסעדת מי ומי. גם הוא הכיר את הכלא הישראלי. נטען שהוא איש חמס. זו כל

אשמתו. אבל פוליטיקה לא מעניינת אותו. להאכיל את הילדים שלו זה כל

מבוקשו. והילד עם החיוך המתוק בא מיד לעזור לו כשראה אותנו נכנסים למסעדה.

 

           

 

  יציאה אנחנו פוגשות את ח' בעל תעודה זהות ישראלית בעל  אדמות ליד השער אך אישור לעבור

נותנים לו רק משער אליהו, הכי רחוק שאפשר מאדמותיו. מבטיחות לבדוק עם סילביה אם

אפשר לעזור.

 

סוף