בית אמין, חבלה, עזון

מרדף אחרי פלסטינים באזור אורנית, המסע הארוך של אנשי הכפרים בסביבה לאדמותיהם באזור אורנית,  שיגרה  במחסום  חבלה

12:10  לפני אורנית רכב צבאי עומד בצד הדרך. 2 חיילים עם נשק שלוף רודפים אחרי 5 פלסטינים עם שקיות פלסטיק בידם, רצים לכיוון השדות. אנחנו פונות ימינה לכיוון כביש המערכת. על המדרגות הצמודות לחומה, ליד שער 1473,  בחור צעיר מדבר בטלפון נייד ונותן הוראות לנרדפים, בטלפון ובצעקות.

הפלסטינים מתקרבים בריצה. אנחנו סופרות 6 צעירים.

אנחנו ממשיכות לכיוון מחסום 1447. ממתינים לפתיחת השער זוג מבוגר עם טרקטור וכלי ריסוס, נער צעיר עם עגלה קטנה רתומה לחמור.  כולם סיימו את עבודתם בשדות וממתינים שעה ארוכה לפתיחת השער.

לזוג 10 ילדים והם גרים בסיניריה.

רססו יחד את שטח הירקות שלהם ורק בעוד שבועיים יחרשו ויזרעו.

 בתוך שטח אורנית, בין העירייה ובית הספר נגזלו מהם 48 דונם. אנשי אורנית הציעו לקנות מהם את האדמות אך הם לא יוותרו על אדמתם בעד כול הון שבעולם. הוא אומר " יתנו לי מליון דולר עבור כל ס"מ – אני לא לוקח. זה שלי ושל אשתי.

האישה מסתכלת על החומות ושואלת "מי צריך את זה?"   "למה יש גדר?"

לידם מוחמד בעל החמור. למשפחה 18 דונם של זעתר ולו ולאביו אישורי מעבר.

מצטרפים עוד 2 צעירים.  לשאלתנו בני כמה הם כולם עונים 18 למרות שהם נראים הרבה יותר צעירים. כולם חזרו מעבודה בשטחים של משפחותיהם. אחד מהם מעזון עתמה  גזם בכרם הזיתים. אישורי מעבר יש רק לו ולאימו. אבין עובד בראש העין.

12:47  מגיע הג'יפ הצבאי והצוות מתארגן לעבודה. החיילים לכיוון המחסום והממצדיקיות עם הלפטופ מתחילות לבדוק את הפלסטינים היוצאים. סך הכל יוצאים 6 איש ונכנסים 6 איש. לשם שינוי הצוות לא שם לב אלינו ולא מבקש מאיתנו להתרחק.

ניגש אלינו נ', בן 38, גר בעזון עתמה בביתה של אימו. אשתו מזה 17 שנה ואם 3 ילדיו חיה בירדן והוא לא מצליח לקבל אישור כניסה לגדה עבורה. כל חודשים נוסע לירדן לבקר את משפחתו. "עד שהם יגיעו הבית סגור".  מביתו הולך נ' עד לשער 3 ק"מ ומהשער עד לאדמה שלו אחרי אורנית  4 ק"מ נוספים. הלוך. בערב 7 ק"מ חזור. כך יום יום.

יש לו אדמות ליד שערי תקווה. לטענתו יש שם שער שתמיד סגור. (צריך לבדוק נתון זה). בתקופת המסיק הבטיחו להם לפתוח את השער כדי להקל עליהם להגיע לכרם אך לא קיימו.

13:00  השער נסגר הצוות פונה לחבלה דרך כביש המערכת ואנחנו נוסעות סביב, דרך ישראל.

לפני אורנית הג'יפ עדין חונה. כוחותינו מגיעים מהשדה עם 3 פלסטינים צעירים. שב"חים? שאלוהים יעזור להם ....

13:30  חבלה -  השער נפתח בזמן.  על כביש המערכת 2 רכבים צבאים וצוות מתוגבר.

יוצאים טנדר עם קרשים, עגלה רתומה לסוס, 4 רכבים פרטיים – כל אחד נבדק בקפידה, משאית המשתלות עמוסה בשתילים.

ממתין אתנו   מ'  מורה מערב א-רמדין, דובר עברית. מספר שהוא שפתח את בית הספר ביישובו, קודם באוהל ואחר כך במבנה קבוע. ביתו מבודד קרוב יותר לכביש 55 ורק לו אין חשמל. ראש עיריית קלקיליה נתן לו קולטים, אך אין הספקת מים חמים מספיקה. מים הוא מקבל בצינור מפלסטיק. כאשר נבנה הכביש נגזלו ממנו 4 דונם. נשארו לו 12 דונם משני צידי הכביש. הוא מחכה למהנדס מים שאמור להגיע מקלקליה.

14:10  - מעבר אליהו על הכביש לפני הפניה לעמדות הבידוק 4  וואנים  גדולים, כנראה של כוחות הביטחון הישראלים.  בדרך חזרה המגרש היה ריק ממכוניות

14:35  - בכניסה לעזון אין רכב צבאי. ביקור בחנות. ע' מספר שבתקופה האחרונה שקט. נרגעו הרוחות. אין ביקורים של חיילים ולכן גם אין זריקת אבנים.

15:00  - ביקור במשתלה. ע'  מספר שהעסקים ירדו ב-90%. פלסטינים וישראלים מרגישים מאוימים. ממש סכנת חיים. אין לסמוך על ההנהגה הפלסטינים כמו גם על ההנהגה הישראלית את כולם מעניין רק כסף.