קלנדיה

זוועת קלנדיה - אין חדש!

 

06:00: הגענו באיחור. התור השתרך הלאה והלאה והמהומה רבה. בגלל המון האדם החמצנו כנראה את פתיחת השער ההומניטרי, אך נאמר לנו כי הוא נפתח. הכל התנהל באיטיות רבה. בכלובים היה דוחק איום, אנשים עמדו אלה דבוקים לאלה, ואותם שעמדו מחוץ לכלובים דחפו ודחקו - מצב מזויע. חוץ מקללות ותלונות - מוצדקות - לא ניתן היה לדבר עם אף אחד.

ניסינו את כוחנו בטלפון וזה עזר מעט, אך השיפורים הקוסמטיים המזעריים האלה לא משנים את העובדות. המקום הזה הוא גהינום עלי אדמות. על המעשים האלה עוד יבואו אתנו חשבון.

האורחת שלנו לא האמינה למראה עיניה וחזרה וציינה כי את מה שראתה בקלנדיה היום לא תשכח לעולם. 

לא היה טעם לברר כל כמה זמן נפתחה הקרוסלה. ברור שלא בקצב שאפשר מעבר סביר בתנאים הבלתי סבירים של קלנדיה. 

לקראת שעה 08:00 ואולי בעקבות הטלפונים שלנו נפתח השער "ההומניטרי" שוב והרבים מאד שחיכו לפתיחתו עברו אחרי בדיקה דקדקנית שאכן "מותר" להם לעבור שם. עכשיו יכלו להמשיך ולהדחק בתורים שלפני החלונות. "זכויות מיוחדות" קוראים לזה הרשויות!

עזבנו ב-08:30 כאשר עדיין היה תור ארוך מאד.

על הטינופת השוררת במקום, על בתי השימוש המסריחים ועל הספסלים השבורים חבל להכביר מילים. ככה היה וכך כנראה ישאר, כי אחרי הכל למי באמת איכפת?!

עוד יום בקלנדיה!