קלנדיה

צופות: 
דפנה שפיר, עינה פרידמן (מדווחת)
29/12/2015
|
בוקר

תורים ארוכים עד אחרי 7:00

 

הגענו למחסום קלנדיה בשעה 6:00 ומצאנו תורים שהסתרעו עמוק מאוד לתוך החניון בבוקר קר עם רוחות חזקות. מצב התורים נשאר כך רוב הבוקר. בשעה 6:30 התחלנו לעקוב אחרי איש באחד משלושת התורים. לקח לו 30 דקות להגיע לקרוסלה של אזור הבידוק.

 

כבר בשעה 6:00 אנשים התחילו להתאסף ליד השער ההומניטרי. כשהחיילת התורנית סיימה את משמרתה ויצאה מן ה"אקווריום", פלסטיני אחד שאל אותה אם יש כוונה לפתוח את השער היום. כאשר היא השיבה שלא, שאלנו אותה מאיפה היא יודעת, והשוטר שישב קרוב לפתחת האקווריום מיד התחיל לצעוק עליה, "אל תדברי איתן!" או שהחיילת לא שמעה אותו, או שהתעלמה ממנו כי היא חזרה על כך שהשער לא ייפתח. בכל מקרה, היא לא צדקה. בשעה 6:10 צלצנו לקו המת"ק לשאול מתי חייל או חיילת המנהל האזרחי יצא לפתוח את השער. חייל אדיב ענה לנו שהיא כבר בדרך – והיא אמנם הופיעה תוך דקות ספורות, פתחה את השער ב-6:15, והמשיכה לפתוח אותו כל פעם שקומץ אנשים הצטברו לידו עד השעה 7:00. אז היא נבלעה לתוך האקווריום ולא פתחה יותר. אנשים לא ידעו אם לעמוד ליד השער או לא, והתחילו ללכת הלוך וחזור בין התורים והשער.ניסינו לתפוס את תשומת ליבה של החילת ולהוציא אותה מן האקווריום ללא הואיל. חבל. נוצר בלגן ללא צורך.

 

מסרנו את המספר של סילביה לאישה שבקשה את עזרתנו. דרך מתרגם שגייסנו מאחד מן התורים, היא סיפרה שהיא עובדת עבור האיחוד האירופי והמת"ק החרים את ההיתר שלה בטענה שהילדים הקטנים שלה זרקו אבנים. היא אמרה שהסבירה לקצין שהיא דברה אתו במחנה עופר שאין לה ילדים קטנים, ואם רוצים להעניש את הילדים הבוגרים שלה, שיענישו אותם, לא אותה. ובכל זאת היא עברה דרך השער ההומניטרי ולא נשלחה בחזרה, כך שאולי היא הלכה למת"ק קלנדיה לנסות לטפל בעניינה שם.

 

בשע 7:20 עברנו דרך אחת המכלאות ויצאנו את המחסום כעבור עוד 10 דקות.