קלנדיה
5:40 כשהתקרבנו למחסום ראינו תנועה ערה של יוצאים, גם ברכב וגם ברגל. חנינו ועברנו ברגל. תור הולכי הרגל הממתינים למעבר לתוך ישראל הגיע אל תוך מגרש החנייה, אבל כולם עמדו וחיכו בסדר מופתי. הרכבים היוצאים יצרו פקק עד קצה תחום הראייה, אבל גם שם התקדמו בסדר. חמישה תורים לבידוק הולכי הרגל פעלו, והתקדמו מהר.
פגשנו שתי מתנדבות מחו"ל, מ EAPPI, שסיפרו שנכחו במחסום מאז 4:30. דיווחו שאז פעלו רק שלוש תחנות בידוק. הן סיפרו גם שהן נמצאות במחסום זה שלוש פעמים בשבוע.
במשך הבוקר עקבנו אחרי מספר אנשים מהרגע שהצטרפו לתור מחוץ למתחם המקורה, ועד שהגיעו לראש התור. בכל מקרה לקח להם 10 - 12 דקות.
6:05 נשים התחילו לחכות ליד השער ההומניטרי. בחורה מ EAPPI התקשרה למת"ק להסב את תשומת ליבם לכך. אני חשבתי לא להתקשר, לראות מה יהיה ללא נידנודים, אבל לא הספקתי להגיד לה.
6:27 חייל מגיע ומדבר דרך הסורגים עם הממתינים ליד השער ההומניטרי (יש כבר כעשרים אנשים שממתינים שם, נשים וזקנים.)השער נפתח, באיחור של חצי שעה. כעבור דקה הוא נסגר. כעבור 10 דקות הוא נפתח לפעימה נוספת.
בחור צעיר ליווה אישה מבוגרת לשער ההומניטרי, ולא הורשה לעבור בו יחד אתה. הוא הזדחל לראש התור הרגיל, ונתנו לו להכנס.כעבור כמה דקות עוד בחור נדחף לראש התור ועורר צעקות מפי אלה שעמדו וחיכו. חוץ ממקרה זה, הסדר נשמר.
6:50 נכנסנו לתור. איש לפנינו לא הצליח לעבור את המגנומטר, המעיל שלו גרם לציפצוף. אחרי כמה נסיונות, חייל יצא ומישמש את כל המעיל, אחר כך נתן לו (ולנו, כל הממתינים אחריו) לעבור.
7:20 יצאנו, נפרדנו ממתנדבות EAPPI, נסענו הביתה.