ענאתא-שועפאט, קלנדיה

בוקר עמוס במעבר הולכי הרגל בקלנדיה. ריק למדי ומעבר מהיר בשועפאט, ככל הנראה עקב חופשת בתי הספר.

קלנדיה

הגענו ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי ועברנו רגלית. עדיין חשוך וקר למדי. בחוץ כבר הומה אנשים וכלי רכב. עקפנו קבוצת מתפללים ליד הכניסה למעבר הרגלי וכשנכנסנו קידמו את פנינו תורים ארוכים. כל 5 העמדות כבר היו פתוחות, אך אנשים אמרו שמעבירים מעט מאוד בכל פתיחת הקרוסלות. לנשים איפשרו להשתלב בתור בכניסה למכלאות. חלק מהאנשים אומרים שהמצב היה גרוע כל השבוע, אך אחרים (ובהם גם ח' מכרנו) אומרים שהיה בסדר. בהמשך הוא מספר שבעבר היה נוסע בסוף היום לביתו בבידו במכוניתו של מכר מגבעת זאב. בזמן האחרון המכר מסרב לקחת אותו, הוא התנצל בפני ח' והסביר שאשתו מפחדת ואוסרת עליו להסיע ערבי, אפילו שהם מכירים כבר שנים.

לקראת 6 כמה בחורות צעירות מחכות ליד השער ההומניטרי. הצענו להן להשתלב בתור הרגיל, כי לא ברור אם יפתחו ומתי. הן חוששות מהצפיפות. מספרות שהן סטודנטיות לסיעוד שצריכות להגיע לבית החולים באוגוסטה ויקטוריה שבהר הזיתים. בינתיים מגיע שוטר ו-2 מאבטחים. המאבטחים מסתובבים סביב המעבר ההומניטרי, אחד מהם משוחח עם הממתינות, אך השער לא נפתח והמאבטחים עוזבים. מגיעים עוד שוטר ושוטרת, ואחד השוטרים אומר לממתינים שעוד מעט יפתחו את השער. בינתיים השוטרים תפסו פיקוד על פתיחת הקרוסלות וכעת מכניסים יותר אנשים בכל פעם.

ב-6:20 המאבטחים חוזרים ועימם חיילת מהמת"ק וסוף סוף פותחים את השער. כל הממתינים, ובהם זוג קשישים, זוג עם ילד שצריך להגיע לטיפול רפואי ונשים רבות - עברו. בהמשך פתחו עוד מספר פעמים והכניסו את הממתינים. גם התורים הרגילים מתקצרים. ב-6:35 לערך הצטרפנו לתור. כשהיינו במכלאה ראינו שהודיעו לאנשים שלא פותחים יותר את ההומניטרי והיפנו אותם לתור הרגיל. לקח לנו קצת יותר מרבע שעה לעבור.

שועפאט

נסענו לשועפאט והפעם החלטנו לבדוק את המצב במעבר הולכי הרגל. עוד בחוץ ראינו שהטרנזיטים של התחבורה הציבורית עומדים ריקים בככר בחוץ וממתינים לנוסעים, מה שאומר שלא נותנים לאנשים להישאר באוטובוסים ולעבור. בתוך השכונה ראינו שהתור למעבר כלי הרכב אינו רב והכל נראה די רגוע. השעה היתה 7 בערך. בנוסף נראה שניקו קצת ואספו את ערימות הזבל הגדולות שהיו שם לפני כשלושה שבועות. עדיין יש זבל ברחובות, אך הרבה פחות מבעבר.

נכנסנו למעבר הולכי הרגל והופתענו לגלות שאין הרבה אנשים. הכניסה למבנה היא מדלת ליד הקרוסלה ולא דרך הקרוסלה. בפנים יש שתי קרוסלות, אך רק אחת פעילה. על הקירות שלטים בהם כתוב שהמעבר הוא ביחידים, יש להתאזר בסבלנות. בתור בעיקר נשים ונערים. ילד מגיע ועובר קדימה. הנערים נוזפים בו. הוא אומר שיש לו מבחן וחושש לאחר. הנערים מאלצים אותו ללכת לאחור, אך אחרי רגע קוראים לו ושולחים אותו קדימה.

הקרוסלה אכן נפתחת למעבר של אדם אחד בכל פעם, לעתים שניים. הרבה פעמים נדחקים 2-3 אנשים יחד בין זרועות הקרוסלה, כדי לעבור מהר יותר. עוברים דרך מגנומטר ומציגים תעודת זהות לחיילים בעמדה, אך התיקים אינם נבדקים. לא ברור אם מכונת השיקוף מקולקלת או שהחיילים אינם דורשים מכל אחד לשים את התיק לבדיקה. אנחנו ראינו שאלו שלפנינו הניחו את התיק ליד מכונת השיקוף ואספו אותו אח"כ ללא כל בדיקה, וכך עשינו גם אנחנו. המעבר לקח פחות מרבע שעה. בחוץ הסבירו לנו הנערים שהיום חג הנביא מוחמד ומרבית בתי הספר סגורים, לכן יש מעט אנשים. גם הנסיעה ברכב לצומת הגבעה הצרפתית היתה הפעם מהירה וללא הרבה פקקים.