ענאתא-שועפאט

מחסום שועפאט

למרות ההבטחות, אין כל שיפור!

7:30: חופשת החורף במוסדות החינוך. הסעות התלמידים אינן מתקיימות.

נכנסנו למעבר הולכי הרגל בתקווה שלאור ההבטחות והעובדה שכל מערך החינוך בחופשה, המעבר יהיה מהיר. ובכן, זה לא  קרה.

נוסעי התחבורה הציבורית עדיין נאלצים לרדת מהאוטובוסים ולחצות את המחסום רגלית. אוטובוסים רבים המתינו להם בקצה היציאה מהמחסום.

רק חיילת אחת עסקה בבידוק. לכן קצב המעבר היה איטי, אם כי הקרוסלה נפתחה בתדירות גבוהה יותר יחסית לשבועות האחרונים.

גם מעבר מהיר לזקנים, חולים וילדים (הקרוי "הומניטרי") לא נפתח.

מבנה אולם ההמתנה בכניסה לבידוק לא השתנה, אין מסלולים ברורים לתור. כמו תמיד, צעירים מנסים לעקוף את התור ולהגיע לראשו. הפעם התעוררה קטטה, צעקות וקללות ואגרופים התנופפו. אישה אחת לקחה את ילדתה הקטנה ויצאה מהמקום.

20 דקות ואנחנו בחוץ. מהיר מאוד יחסית לשבועות האחרונים, איטי למדי אם לוקחים בחשבון שהקהל היה קטן משמעותית בגלל חופשת חורף במוסדות החינוך.

במעבר כלי הרכב הפקק הסתרך עד עמקי הרחוב הראשי. 3 עמדות בדיקה פעילות, לא עובדים מהר מדי. חייל מנפנף בידו לעברנו. התעלמנו, והוא עבר לצעקות גירוש שלא כאן המקום לפרטן. למרבי תסכולו,  התעלמנו.

עזבנו.