ענאתא-שועפאט, קלנדיה

צופות: 
דפנה שפיר, עינה פרידמן (מדווחת)
22/12/2015
|
בוקר

בוקר קר ורגוע

 

קלנדיה

6:10 הגענו למחסום קלנדיה ומצאנו אותו כמעט ריק מבני אדם. שלושת ה"מכלאות" היו ריקות כי כל מגיע חדש מיד עבר לתורים לתוך תחנות הבידוק. דברנו אם מספר אנשים שנכנסו או שיש להם בסטות במחסום. כולם אמרו שזה היום השני ברציפות שהמצב הוא כך, אבל ביום ראשון המחסום היה מלא אנשים וההמתנות היו ארוכות. לאף אחד לא היה הסבר או אפילו השערה למה היו כל כך מעט אנשים בשעת השיא הרגיל. העלנו קשר אפשרי לחג המולד הבא עלינו לטובה אבל הוא הצטלצל במיוחד עם שומעינו. לקח לנו כ-10 דקות לעבור את המחסום, רוב הזמן בתור להכנס לאזור הבידוק.

 

שועפט

הגענו למחסום שועפט לקראת השעה 7:00 ואחרי ששאלנו על מצב התורים בצד השני של המחסום – ואמרו לנו ש"הרבה אנשים מחכים בתור" ודבר דומה לגבי התור למחסום הרכבים -- החלטנו לא לעבור פנימה מפאת חשש שנתקע שם להרבה מאוד זמן (דבר שלא היה בתכנון). לכן לא ראינו את מצב התורים, גם למחסום הרגלי וגם למחסון הרכבים, במו עינינו. מה שכן יכולנו לראות היה טפטוף של אנשים היוצאים ממחסום הרגלי, רובם בשעה זו תלמידי חטיבת ביניים ותיכון (על אף שהיו גם כמה קטנים ביניהם).

 

אוטובוס אחד של תלמידים עבר את מחסום הרכבים בלי שחייל או שוטר עלה עליו. מאידך, לא יכולנו לראות אם בשלב יותר מוקדם של התור או במגרש החניה של האוטובוסים. לפעמים בדקו את הבגז' של המכוניות ולפעמים לא. הזרם דרך מחסום ברכבים היה אטי אבל, כאמור, לא יכולנו לראות את אורך התור הממתין בתוך המחנה.