ענאתא-שועפאט

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
עידית ש., רחלה ח.
14/12/2015
|
Morning

 

שועפאט  08:40 – 09:40

 

הגענו בגשם שוטף. עברנו לחניון האוטובוסים דרך השרוול.

בשעה זו חניוני ההסעות של התלמידים כבר היו ריקים.

אי אפשר להימנע מלהזכיר את הטינופת והזבל אשר נמצאים בכל פינה.  

עקבנו אחר טור המכוניות הארוך שיצא מהשכונה. ובעיקר אחר מכונית שהגיעה ביחד איתנו.

10 דקות הלכנו בקצב ההתקדמות של אותה מכונית, עד שהיא הגיעה אל המחסום.

נכנסנו לתור המעבר להולכי רגל והמתנו לתורנו לקרוסלה. רק אחת מהן עבדה, והעבירה אדם אחד בכל פתיחה שלה.

היינו בתור בחברתם של אמהות עם ילדים, גברים צעירים ובוגרים, אישה צעירה שנשאה תינוק עטוף בשמיכה, אישה בחודשי הריונה האחרונים ,

ניכר היה שהעמידה קשה עליה. למותר לציין שאין במקום ולו כסא או ספסל אחד כדי לשבת בעת ההמתנה.

מידי פעם התור שלפני הקרוסלה התארך מאוד, כפי הנראה לפי קצב הגעתם של האוטובוסים.

לאחר רבע שעה של המתנה הגיע תורנו לעבור. התיקים בשיקוף, התעודה מוצמדת אל החלון.

חיילת מתבוננת בתעודה, חברותיה יושבות מאחור ללא מעש. (אם כך, למה לא הופעלה עמדה נוספת?).

 יצאנו  והשקפנו על מעבר המכוניות. המקום רק לכאורה מוגן מפני הגשם. לא אהבו את עמידתנו שם, והתבקשנו להתקדם לעבר היציאה.

ראינו שהמכוניות עוברות את המחסום ללא בדיקה.

 עלפי הבנתנו, הנוסעים המגיעים אל המחסום באוטובוס, יורדים ממנו בחניית האוטובוסים אשר לפני השרוול שמוביל אל המחסום.

 

הנוסעים עוברים בדיקה ביטחונית והולכים אל חניית האוטובוסים אשר ביציאה מהמחסום.

היציאה מהמבנה היא אל מדרכת אקרשטיין אדומה ומקורה, שנראה כי נבנתה כמקום לקליטת העוברים במחסום אל האוטובוסים.

האוטובוסים ממתינים בחנייה אשר לפני השרוול, מרחק כמה מאות מטרים משם. הדרך אל חניון האוטובוסים נחסמה בגדר, אשר מפנה את ההולכים אל שביל מאולתר.

ביום גשום כמו זה שהיה היום, הכביש מוצף וניתן לחציה רק בהליכה בתוך זרם המים השוצף.

למעשה השביל בנוי כך שצריך לחצות את נהר הבוץ הזה יותר מפעם אחת. בנוסף – המכוניות בדרכן הממהרת מתיזות את המים על הולכי הרגל שמימין להם.

הגענו אל המכונית בנעלים, גרביים ומכנסיים רטובים, (שלא לדבר על הבגדים העליונים).

ננסה לדמיין את האמא עם התינוק, את האשה בהריון ואת הזקנים והנכים שאמורים לעשות את הדרך הזו.