חבלה, בית אמין (אבו סלמן)

צופות: 
ליאורה ג' ב', הרייט ג', שושי ע' - דיווח ותמונות
15/12/2015
|
בוקר

שעריםinfo-icon חקלאיים  חבלה  ובית אמין  (אבו סלמן)

המצב הולך ומחמיר. שערים נסגרים. אישורים  שהיו לעבור עם כלי רכב נלקחים. ההליכה ברגל מתישה ומיאשת

 

חבלה – 1393

 

השער נפתח הבקר בזמן,  בשעה 06:00.  חמישיות של פלסטינים יוצאות בזריזות זו אחר זו. כל מי שמגיע למחסום עובר.

"מתי נוכל לצאת לעבודה בבוקר בלי גדרות, בלי מחסומים, בלי חיילים" שואל אותנו אחד מהם. "נמאס לנו לראות את כל זה כל בוקר". והוא מוסיף : "אני בעצם מרחם גם עליהם" מצביע לכיוון החיילים.

נכון אדוני. אתה כל כך צודק. צריך להיות לזה סוף.

06:35 נכנסת עגלה רתומה לחמור ואחריה יוצאת עגלה רתומה לסוס.

היציאה זורמת וכולם מברכים אותנו בבוקר טוב.

 

בית אמין  -  1447  (אבו סלמן)

 

למרות שבטבלה שנשלחה מהמת"ק לתמי לפני מספר ימים מצוין שבבוקר הולכי רגל עוברים 07:45 – 08:00

ורכבים 08:00 – 08:15  בפועל מכולם נלקחו האישורים למעבר רכובים.

 

הגענו לפני הזמן. מעבר לגדר ראינו מספר רב של פלסטינים ממתינים. כל יום עוברים במחסום כ-60 איש. בימי א' יותר.

 

                              Beit Amit Gate 15/12/15

    החיים מאחורי מחסומים, גדרות, תלתליות, זרועות צהובות, של אנשים שבסך הכל רוצים להגיע לעבודה

                              Beit Amin Gate 15/12/15              

 

07:45    הצבא מגיע בזמן. שלב ראשון יש לסלק את 3 הנשים שפלשו לאזור צהלי. בנימוס פונה אלינו חייל :

"אסור לכן להיות כאן,  זה צד סטריליinfo-icon"      לאחר ויכוח קצר אנחנו מבינות שבעצם פתיחת השער מתעכבת והרי באנו לסייע לא להפריע. אנחנו מתרחקות והשער נפתח.

מרחוק נשמעות צעקות. קשה להבין מה נאמר. אני שומעת קול של  חיילת "תלך אחורה". כשמדובר בפלסטינים נגמר הנימוס. אחד אחד יוצאים וניגשים למ"צ לבדיקה ולרישום. ולאחר הרישום מתחיל מסע רגלי בעליה. 5 ק"מ עליהם ללכת כל יום לכל כיוון. מבוגרים וילדים נשארים בבית.  ההוראה לא להכניס כלי רכב נתנה רק לפני כשבועיים. הסברים כמובן אין. אם אפשר – למה לא להתעמר ? מותר להעביר רק אפניים אבל לאף אחד אין.

ר' מספר לנו שיש לו פרדס וחלקת זעתר, כ-200 דונם. בשטח יש שומר על כלים חקלאיים ועל היבול. השומר ערבי ישראלי מכפר קאסם.  הוא למד עריכת דין בשכם, נשוי לעורכת דין  ואב ל-7. עוברים אתו 2 נערים בני 15, 16 והוא מספר שהם אינם לומדים כי חייבים לעזור בפרנסת המשפחה. הוא בעצמו תומך בשתי משפחות נזקקות ומידי חודש משלם להם סכום כסף שמאפשר להן להתקיים.

הם יודעים לספר שהצוות הצבאי פותח בבוקר את מחסום ג'לעוד בשעה 05:45,  הנמצא ליד הכפר ג'לעוד בין עזבת סלמאן לבין חבלה, אחר  כך נפתח מחסום חבלה ורק בסוף הצוות מגיע לבית אמין. (על פי המידע שבידנו מחסום ג'לעוד  נעול לחלוטין. (צריך לבדוק את זה).  השער שלהם נפתח מאוחר מידי. הם עוברים בסביבות השעה 08:00 , מתחילים במסע של כ-5 ק"מ ומגיעים לחלקות שלהם גם מאוחר מידי להתחיל יום עבודה וגם מותשים מההליכה.

 

דרישתם:  לפתוח את השער האפור מול הכניסה לאורנית (דרך חיים לנדאו) – מחסום 1473. שער זה היה פתוח לפני מספר חודשים. במשמרות שלנו לפני מספר חודשים ראינו פלסטינים עוברים דרכו עם טרקטורים. משום מה החליט צהל לסגור אותו.

 

מחסום 1473

Bait Amin 15/12/15

 

"בכוונה סוגרים לנו את השער הזה. המטרה היא לעייף אותנו, לייאש אותנו, כדי שנפסיק לעבד את האדמות שלנו, ואז תהיה לישראל סיבה לקחת את אדמותינו". 

"איך אפשר לחיות ככה?"  שואל אחד. "אם קורה משהו בבית, במשפחה, אם ילד שלי חולה, אני לא יכול לחזור הביתה. אני צריך לחכות שעות לפתיחת המחסום. אלו חיים ?" "מה אתם מתפלאים שהיו חותכים את הגדר? איך אפשר אחרת?"

 

אחר מוסיף : "אין לי אפשרות להעביר סחורה. אני לא יכול לסחוב על הגב שלי. לא שווה לי לגדל זעתר. הכל נשאר בשדה. הרי זה מה שהישראלים רוצים.  שיהיה לנו קשה"

 

ניגש אלינו ע', גר בעזון עתמה וסובל מאז סגירת המחסום שם. השטח שלו ליד עץ אפרים (ליד אלקנה ושערי תקווה) . רוב הפלסטינים  עוברים דרך מחסום אייל. ההסעות לשם מאוד יקרות. חלק גדול מהשכר שלהם מבוזבז על הסעות מהבית למחסום ובחזרה. הוא רוכב על אפנים. אבל רבים לא יוצאים לחלקות לעבד אותם. אין להם כוח ללכת ברגל מרחק גדול כל כך. יום עבודה צריך להתחיל בשעה 06:00 ולא בשעה 09:00  "מה אנחנו דוקטורים"  הוא שואל. אנחנו פועלים.

 

"תנו לנו להרוויח, כי מי שמרוויח לא עושה בלגנים" מוסיף אחר