קריות, ג'אלוד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
משתתפות: חיה ג. נעמי ב. (דיווח וצילום) ברכב נאדים
09/11/2015
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

אישה תושבת הכפר קריות (Karyut) שהשתהתה מעט מפחד ולא פתחה מיד את דלת ביתה למשמע דפיקות וצעקות, חרצה את גורל הבית. חיילים שפרצו פנימה, זועמים כנראה על זמנם היקר שבוזבז, הוציאו לקור הלילה למשך שעות את דרי הבית, ביניהם שלושה ילדים בני ארבע, חמש ושנה, והרסו את כל תכולת הבית וכבונוס, גם את המספרה הקטנה שלצדו. והמכונית שבחצרו. העילה: מעצר מחדש של צעיר שישב בכלא במשך שנה וששוחרר לפני שלושה חודשים. הצעיר לא ברח, לא נסה להסתתר. וונדליזם לשם ונדליזם? לא רק, כפי שיסופר להלן.   

 

9:30 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין. 

10:15 צומת תפוח. שתי מכוניות צבא ושני חיילים מחוץ למתחם. השביל שהוכשר מאחורי תחנת האוטובוס וגדר ההפרדה לאורכו, שנועד למנוע בעד הפלסטינים לעבור בקרבה למתנחלים והחיילים שבתחנה, כבר הושלם. הפלסטינים אמורים לעבור דרכו לכביש 60. גם שביל נוסף, עוקף מגדל השמירה, שנועד לאותה מטרה -

הושלם אף הוא. 

 

10:30 קריות. הגענו לכפר בעקבות מידע ששמע נאדים ממקורותיו ולפיו, לפני שלושה ימים פרצו חיילים לשני בתי

ם במטרה לעצור שני צעירים, והשאירו אחריהם הרס נורא. 

בבית המועצה אנחנו פוגשים את מ. המזכיר, והוא מוסיף לנו פרטים: החיילים הגיעו בלילה לעצור שני צעירים שישבו בכלא, האחד שנה והשני שלוש שנים, ושוחררו, האחד לפני ששה חודשים והשני לפני שלושה. בזמן המעצר, הצעירים מיד הזדהו, כך שלא הייתה כל סיבה להרס שהחיילים בצעו. מ. מתלווה אלינו לשני הבתים. ביציאה מבית המועצה אנחנו רואים, לראשונה, תופעה מפתיעה: מכונית ועליה שלט בעברית: "רופאי עולם". הנוסע במכונית מסביר: "הארגון שלנו קיים מאז שנת 2000 בפלסטין. אנחנו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שנותנים עזרה נפשית לנפגעי טראומה ותמיכה פסיכולוגית לנפגעי נפש. היום הגענו לכפר הזה כדי להרצות בפני קבוצת נשים על נושא בריאות הנפש וגם כדי לפגוש את שתי המשפחות שנמצאות בהלם כתוצאה מהתנהלות החיילים".

ההרס שבצעו החיילים מתחיל עוד לפני הכניסה לבית. זגוגיות המכונית של בעל הבית, אחיו של הצעיר שנעצר, מנותצות כולן. במספרה הקטנה הצמודה לבית, שעליה פרנסתו, הרס מוחלט: מראות שבורות, 

בקבוקי תכשירים שתכולתם נשפכה, מכשירים זרוקים על הרצפה. שום פריט לא נמלט מידם הרעה של החיילים.        

בבית עצמו אנחנו שומעים מפי אחיו של העציר את אשר ארע: בחצות הלילה נשמעו צעקות ודפיקות חזקות על דלת הבית. האם שנבהלה מאד לא פתחה מיד את הדלת, והעונש לא אחר לבוא: בחדר האורחים הסמוך לכניסה החיילים שברו חלונות, הרסו את הטלוויזיה, קרעו את הכיסויים בתחתית הספות. בבית השימוש עקרו את הניאגרה. בחדר הסמוך זרקו את הארון על הארץ, וחיטטו, כנראה בחריצות, בכל תכולתו. את ספרי הלימוד של הילדים פזרו בכל החדר. בעוד קבוצת חיילים אחת עוסקת בוונדליזם, חיילים אחרים הוציאו את כל דרי הבית, ביניהם ילדים בני חמש, ארבע ושנה, החוצה לקור המקפיא. הצעיר שחיפשו לא ברח ולא הסתתר. הוא הזדהה מיד והושאר סגור בחדר עם החיילים. מהחדר נשמעו צעקות , אך לא ברור אם הוכה. תוך כדי שהות החיילים בבית הגיע המת"ק.  לאחר כשעתיים מתחילת האירוע עזבו החיילים ועמם הצעיר, בלא שהתאפשר לבני המשפחה להחליף אתו מילה. 

אנחנו ממשיכים לבית השני. מסתבר שבאותו לילה החיילים הגיעו בו זמנית לשני הבתים "כדי שהעצורים לא

 יוכלו להזהיר אחד את השני", מסביר לנו מזכיר הכפר. 

בבית מקבל את פנינו א. אחיו של העצור השני. אנו פוגשים גם את האם, שעקבות האירוע נראים היטב על פניה. בזמן שהחיילים ערכו חיפוש אלים בבית, הם העמידו אותו ואת אחיו עם הפנים לקיר כשידיהם מורמות. בפוזיציה הזו הם הושארו שעות ארוכות. גם בבית הזה שברו החיילים שמשות, קרעו את רשתות החלונות ואת הבד המחפה על תחתיות הספות ופזרו את כל תכולת הבית. גם באירוע זה נכח המת"ק שהגיע לאחר שהסתיים האירוע בבית הראשון. כשסיימו את מלאכת ההרס אזקו החיילים את האח ולקחו אותו אתם. מהמוקד ההומניטרי נודע למשפחות ששני העצורים נלקחו  למתקן חקירה בחווארה. "זה נותן תקווה שאולי הם ישוחררו בקרוב", אומר המזכיר בעל הניסיון. 

לאחר שהתאוששו, החלו נשות הבית הראשון להחזיר את הסדר לקדמותו. תוך כדי החזרת תכולת 


הארון למקומה, התברר להן ששלוש שרשרות זהב שלהן נעלמו.  

אבל אין הרי עוררין על כך שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. 

 

12:00 ג'אלוד (Jalud) בית המועצה סגור, ואנחנו קושרים שיחה עם בעל המכולת שמולה. הוא נזהר בדבריו, ניכר שאינו נותן בנו די אמון ׂ. ממנו אנחנו למדים שבעלי 15 בתים, שנבנו הרבה לפני הסכם 

אוסלו, קבלו צווי הריסה. המועד שנקבע להריסה כבר עבר, ומשרד עורכי דין פלסטיני שמושבו בירושלים מנסה לבטל את הצווים.  בעל המכולת מספר לנו שיש התארגנות של שמירה אזרחית בכפר, ושבזמן האחרון הצבא כמעט ואינו נכנס.

12:30 דרך תלפית אנחנו נוסעים בחזרה. בצומת תפוח רכב משטרה נושא דגל ישראל ולידו שני חיילים חמושים..  

13:15 חזרה לראש העין.

 

תמונות מן ההרס בשני הבתים בקריות: