ארתאח (שער אפרים)

מהומה ובלגן בכניסה לסלאלום.

מסבות אובייקטיביות, איחרנו מעט להגיע. הכניסה למגרש החניה כבר גדושה רכבים ואנשים.

5:06 בדרכנו לעבר הגדר אנו שומעות שוועות שכבר מזמן לא שמענו. רואות את שלהי פעימת פתיחת קרוסלות, ומחכות לראות מתי הפעימה הבאה. בינתיים, ליד הגדר, במקום שבד״כ אין אנשים (האנשים מכונסים במסלולים המוסדרים המובילים לקרוסלות) – אנו רואות מספר נשים וגם כמה גברים. אישה דוברת עברית אומרת: תראו, תראו ותכתבו! מסלול הנשים מלא גברים שלא נותנים לנו בכלל להכנס היום. מרביצים. מהומה ודחיפות, כמו פעם, בכניסה למסלולים. אמרו לי מילים לא יפות וגם דחפו אותי החוצה. היא סבורה שביכולתנו לעזור להן באופן מידי, כנראה. כשמבחינה שלא – החבורה עוזבת, ככל הנראה לנסות שוב להכנס למסלולים. גבר אחד נותר ואומר שהיום עובדים במתקן לאט יותר מתמיד, ולכן הבלגן הגדול. עידית ואני חוששות שזו התוצאה של סגירת מחסומים חקלאיים וחיוב החקלאים לעבור דרך מחסום ארתאח. תוספת אנשים, וסוג נוסף של רשיונות לבדוק...

5:15 רק עכשיו מאז שהגענו נפתחות הקרוסלות. לדקה בדיוק. יחד עם זאת מאות אחדות מצליחות להסתנן,ושועטות אל עבר המגנומטר. לא הספקנו לאתר אנשים להערכת זמן מעבר.

5:17 צד היציאה לישראל. הלחץ גדול. הפשפש הצדי שנועד להקל על לחץ כזה – לא נפתח בכלל.

5:27 אנו חוזרות לצד הגדר. שוועה נמוכה יותר, נותנים לנשים לעבור על פני הגברים אל ראשית התור במסלול הנשים. כנראה כרגע נסתיימה פעימת פתיחה כי רבים מתגודדים ברחבת הכניסה, ליד המגנומטר בנסיון להכנס למתקן. אדם חוזר כלעומת שבא. אנו עוצרות אותו ברחבה לשאול מדוע. אומר שיש לו אישור תקף, אבל לא הצליח לעבור היום בזמן, המעסיק לא חיכה לו, והוא מפסיד יום עבודה. היה בלגן נורא בחוץ. אנו אומרות: – אבל לישראל אין יכולת לשמור שם בכניסה. המושל של טול-כרם אולי יכול, אבל טוען שלא. אין שם שלטון ברור. אומר האיש: שלטון יש. כלם שולטים. אחריות אף אחד לא לוקח. כמה חכם. גם הוא טוען שהכל הולך לאט היום. כשהקרוסלה נפתחת, שוב מתלוננות נשים, מהרחבה, על הבלגן וקשיי הכניסה למסלול הנשים. כשהקרוסלות נסגרות נראה שנתקעו אנשים בתוך הקרוסלה. כשהאחראי על הפתיחה והסגירה מבחין בדבר הוא מסייע לתקועים להשתחרר אל תוך הרחבה.

5:35 בניסיון להגיע לחבלה אנו עוזבות, לאחר שדיברנו בדרך אל מגרש החניה עם עוד חבורה שאמרה שהיום קשה, בין השאר כי במתקן עובדים לאט יותר. אדם עוצר אותנו במגרש, ומבקש את מספר הטלפון של סילביה. אני נותנת מס׳ פקס ומסבירה מה לעשות. העיכוב הזה היה בעוכרינו. נתקענו בפקק ביציאה לכיוון כפר סבא, והבנו שלא נגיע בזמן לפתיחת השערים בחבלה. חזרנו לאירתאח, כדי לבדוק מתי מסתיים הבלגן, והאם באמת המעבר במתקן איטי מכרגיל.

6:05, צד הכניסה למתקן, אין יותר קריאות וצעקות, אבל עמוס. אנשים מחכים בשקט לפתיחת הקרוסלה. זו נפתחת, ואנו בוחרות אדם לתזמון.

בצד הכניסה לישראל, זרם היוצאים עדיין גבוה. הפעם נפתח הפשפש הצדדי להפגת הלחץ. עוד שני אנשים נגשים אלינו לדעת איך יכולים לבקש הסרה של מניעת שב״כ. אני מסבירה ומחלקת מספר הפאקס של סילביה... האדם שבחרנו למעקב יוצא כעבור 18 דקות, אכן איטי יותר מאשר בשבועות קודמים. ועדיין לא ברור בדיוק מדוע.

6:30 עזבנו.

מספר הערות: בשעה שאנו עוזבות הבלגן בנגרש החניה טיפה קל יותר.

אין עדיין תוספת שירותים. ועדיין תור בכניסה אל הקיימים.

שני, האורחת שלנו, אומרת שמחסום ארתאח נראה לה הרבה יותר קשה ו׳מזעזע׳ ממחסום קלנדיה שגם בו ביקרה. איזו תחרות...