עופר - יידוי אבנים, הארכת מעצר

צופות: 
איה קניוק, קרין לינדנר, ניצה אמינוב (מדווחת)
17/11/2014
|
בוקר

נמסר לי שבשעה 9.30 יתקיים דיון של יאסר וחליל ג'הלין, השניים שנשארו בכלא אחרי שבחודש אוגוסט היה הדיון הראשון בפרשה שתוארה על ידי התובע ממש כהתארגנות של מאפיה אחריה עקבו בחקירה סמויה במשך 7 חודשים ועצרו למעלה מ-15 אנשים.

כשעזבנו בזמן ההפסקה, פגשתי את בני המשפחה שעדיין חיכו בחוץ ומסרו לי שהדיון נדחה לאחר הצהריים. למחרת ביררתי איתם ואכן לא היה דיון של ממש, רק בקשת דחייה.

הדיון הבא יתקיים ב-1.12.14

 

כזכור, יום שני הוא יום בו מוזמנים למשפטי תעבורה. הפעם היו רבים כל כך שלצורך הדיונים הוקצו 3 אולמות!

 

באולמו של השופט רס"ן ראני עאמר מתנהלים בעיקר דיונים על הארכות מעצר.

אי אפשר להתרגל לשפת בית המשפט – העצור סטודנט עם עבר נקי - מואשם ביידוי אבנים. בשפת בית המשפט הפרת סדר סביבתית.

הסנגור מבקש חלופת מעצר, ואילו התובע טוען (והשופט בהמשך מקבל את הטענה) שבאשמת יידוי אבנים קיימת מסוכנות אינהרנטית ואי אפשר לאיינה בחלופת מעצר.

 

בחוץ דיברנו עם אשה מבוגרת מהכפר קטנה שהגיעה לדיון של הבן שלה. לא הצלחתי להבין את כל ההסבר שלה, אבל היא אומרת שהם גרים על יד הגדר ושיש שם מצלמות, ולכן בלתי אפשרי שהאישום נגד הבן שלה נכון.

את הבן מייצגת עו"ד אחלאם חדאד.עו"ד חדאד מציינת כי הבחור נעצר ב-20.10.14 יחד עם אחיו. האח שוחרר ואילו התביעה מנסה לבסס תשתית ראיתית על ידי עד תביעה (פקד ברעם) אחרי שמצאו שקית עם בקת"בים (בקבוקי תבערה) שעליהם נמצאו טביעות אצבעות. כאן הכל התחיל להסתבך (לפחות לגבי יכולת ההבנה שלי נ.א.) – עורכת הדין טוענת כי את האימרה (גרסתו) גבו מהנאשם רק חודשיים אחרי האירוע. בינתיים העד ראה בפייסבוק את העצור פעם בפנים חשופות ופעם רעול פנים. דף הפייסבוק אליו נכנסו החוקרים כלל אינו של העצור, אבל הם הביאו צילומים על פיהם זיהו את העצור.

בקיצור, עינו של האח הגדול פקוחה. מה שהרבה יותר משמעותי הוא שעורכת הדין ציינה כי בעצם נתפסה שקית עם בקבוקים ריקים, כלומר, לא בקבוקי תבערה.

השופט אומר שהוא רק רוצה לבדוק האם יש תשתית ראיתית להמשך המעצר, ומצא שאכן יש תשתית ראיתית מבוססת דיה המסבכת את הנאשם בהשתתפות בהפרות סדר או לפחות ביידוי אבנים, אך צריך לקבוע הקראה בקרוב ולכן המועד להקראת כתב האישום הוא ב-26.11.14

 

לכל הנוכחים בבית המשפט יש תפקידים ברורים. מאחר שבני אדם אינם רובוטים, גם כאן התנהגויות מסוימות יכולות ללמד הרבה, וכוונתי הפעם לסוהרים הנמצאים באולם. הפעם היה באולם סוהר שהמערכת בוודאי תאמר שהוא רק ממלא פקודות, אלא שאנחנו, שכבר רגילות ואיננו מצפות לכלום, הזדעזענו לנוכח ההתעמרות הבוטה של הסוהר בבני המשפחה והכל היה לפי הכללים.