חשמונאים (ניעלין), מכבים (בית סירה)

צופות: 
מרים שיש, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
22/11/2015
|
בוקר

מחסום נעלין

ב-5:25 לערך הגענו למחסום נעלין, המכונה "מעבר חשמונאים". עברנו את המחסום עם הרכב וחנינו בצד הדרך מעט אחריו. חצינו את הכביש ועמדנו לצד המקום שבו אנשים מדלגים מעל גדר הבטיחות ויורדים בשביל עפר לכיוון המחסום. בנקודה זו ממתינים להם דוכני מזון מעבר לגדר הבטיחות. גם למטה, בדרך המגיעה מנעלין, יש דוכנים.

היה תור ארוך למטה, שהגיע ממחסום הולכי הרגל עד הזרוע הצהובה שחוסמת את הגישה ברכב מכיוון נעלין. גם לפני הזרוע הצהובה יש דוכני מזון. ההתקדמות הייתה בקצב מהיר יחסית. ראינו למטה אדם שנראה כמי שמסדר את התור. סימנו לעצמנו אדם שלבש לבוש בולט, כדי לבדוק כמה זמן ייקח לו לעבור.

פגשנו את ג' מבית סירא, עובד במודיעין עילית. הוא מפעיל כלי הנדסי כבד (מחפרון). בשבוע שעבר סיפר לנו שבמשך השבוע הוא משאיר את הכלי במודיעין עילית, אך בסופה"ש הוא לוקח איתו את הכלי הביתה, ואז עליו להיכנס ביום א' דרך מחסום נעלין. הכלי עובר ונבדק במחסום כלי הרכב (נוהג בו בחור בעל תעודת זהות ישראלית) וג' הולך לעבור במחסום הולכי הרגל.

חזרנו לרכב, הסתובבנו ועברנו את המחסום. המעבר היה חלק. איחלנו בוקר טוב ובורכנו בנסיעה טובה, ללא שאלות וללא בדיקה. עקפנו את המחפרון של ג' שעמד באחד הנתיבים, עברנו וחנינו בהמשך הדרך, אחרי הכיכר.

המקום המה אדם וכלי רכב. רוב האנשים איתם דיברנו אמרו שהיה בסדר. היו כנראה קצת דחיפות בכניסה לבידוק, אך בסה"כ גם המתלוננים אמרו שעברו תוך חצי שעה. האיש שסימנו עבר תוך כ-25 דקות. את ג' בעל המחפרון לא ראינו ביציאה. כנראה פספסנו אותו, כי כשהלכנו לכיוון הרכב המחפרון כבר לא היה במחסום כלי הרכב. חזרנו לרכב ונסענו למחסום בית סירא.

 

מחסום בית סירא

הגענו ב-6:30 לערך. חנינו לאורך הכביש, בכיוון מודיעין, בקצה תור ארוך של מכוניות שבאות לאסוף פועלים. כמה בחורים צעירים התלוננו שלא פתחו את כל העמדות ולוקח הרבה זמן לעבור. לא הצלחנו להבין מהם כמה זמן לקח. אחד מהם אמר: "כמו קלנדיה", אך נראה היה בבירור שגם הוא וחבריו יודעים שהמצב כאן בכלל לא דומה למה שקורה במחסום קלנדיה. חיכינו במקום כמה דקות ולא ניכר היה שיש בעיות מיוחדות. עזבנו לאחר כרבע שעה.