חבלה

צופות: 
רותי כץ, חנה אבירם
04/11/2015
|
בוקר

'הבנאליה של הכרוניקה הידועה מראש'

מחסום, שולי ככל שיהיה, גם אם הוא מתנהל 'בסדר' ממחיש, למי שמגיעות אליו אחת לכמה זמן, את היות השילוב בין המדינה כשלוחתו של הצבא לבין עומק אחיזתה האידיאולוגית של 'יש"ע' כמובן מאליו. ומה שנאמר באופן גלוי באזכרה שהתקיימה לכהנא ו'כיכבו' בה מראשי ציבור המתנחלים,    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1156487   ('הבעיה היא זה לא הערבים. הבעיה היא השמאלנים. זה השמאלנים הארורים' נראה נואם נעם פדרמן וזוכה לתשואות), מבוצע הלכה למעשה כלפי פעילות 'מחסוםווטש' * כאילו אין למשטרה פשעים לחקור, לכוון את התנועה, לשמור על חיי אזרחים ברחובות הערים... שאחרת, איך ניתן להסביר שזמן לא רב אחרי שהגענו למחסום ונשענו על סככת ההמתנה הגיע רכב משטרה, נכנס אל תוך המרחב בין הגדרות והשערים. חייל בעמדה הסמוכה לשער היציאה מחבלה החווה איזושהי תנועה לעברנו, רכב המשטרה חזר על עקבותיו, חלף על פנינו ונעצר. עוד השתהות קצרה והשוטר ניגש אלינו וביקש תעודה מזהה. הגשנו, ותוך כדי רישום שמותינו ומספרי הזיהוי שלנו הוא ספק הסביר ספק היתרה, שזהו שטח צבאי בהחלטת האלוף, שאנחנו יכולות לעמוד במקום בו אנו עומדות ואף כי לא אחזנו שום אמצעי צילום הוא וידא שאנחנו יודעות שאסור לצלם כאן. "ואיך המחסום מתנהל? בסדר?"שאל ואנחנו שאלנו מה פשר העניין והוא אמר כי זוהי פעילות שגרתית, שבמחסום דהיינו, ברוחב של 50 מ', ניתן לערוך חיפוש על אדם, לדרוש ממנו להזדהות. אם נניח היינו עומדות 100 מ' משם לא היינו זוכות לחוויה. אחר כך עזב את המקום.

ולגבי הפלסטינים בעלי ההיתר לצאת ולהיכנס דרך מחסום זה: המחסום פתוח בבוקר מ-6:00-7:30. מרגע שהגענו ב-6:20 אנשים עברו מהר, ללא תור באזור שער הכניסה למחסום. בסביבות 6:50 יצאו מחבלה בעלי העגלות והרכבים, ב-7:18 נכנס אוטובוס התלמידים וב-7:20 יצא אוטובוס המורים, לא לפני שנבדק על ידי חיילת שעלתה אליו והציצה פנימה. זו פעם ראשונה שראינו במחסום זה את החיילים מחוסרי 'עבודה' וממתינים לשעת סגירת המחסום. ב-7:25  עזבנו.

·        אם כי, זהו אפס קצהו מהאיומים המוחשיים על נשיא המדינה ועל שופטים...