ג'בע (ליל), קלנדיה

צופות: 
רוני המרמן ותמר פליישמן.
01/11/2015
|
אחה"צ

זה לא מפתיע שכאשר נחנך הבניין שמכונה "הקריה", שכדי להגיע אליו צריך לחצות גדרות ושערים ולעבור מתחת למגנומטר, מסע לא קל לאדם בריא וקשה עד בלתי אפשרי לנכה, הוכרז שהפעילות שתתרכז בו נועדה להקל את חיי הפלסטינים בעלי התעודות הכחולות, שביתם בצד הלא נכון  של גדר ההפרדהinfo-icon. ממש לא מפתיע שהבניין הפך עם השנים לסוג של פיל לבן, מרבית חדריו נטושים, משרדים ולשכות כמו עירייה, דואר, משרד התעסוקה או ביטוח לאומי  - נעלמו או פועלים בחסר, ומי שנשארו ומאכלסים שני חדרים הם אנשי המינהל הקהילתי. מה שכן מפתיע זה, שלמרות האין פעילות שבו צומחת לגובה עוד קומה.

 

זה גם לא היה מפתיע שבסוף יום עבודה עמדו על הדרך שבכניסה למחסום קלנדיה שני שוטרים וניסו לדוג את מי שיצאו בבוקר לעבוד בירושלים  ולא היה בידם אישור מעבר. וזה לגמרי לא מפתיע שלא עלו דגים בחכתם. כי מי האיש החפץ חיים שיבחר להיכנס למלכודת?

 

מאד לא מפתיע היה לפגוש חיילי גבעתי עומדים חמושים על הדרך שבצד הכפר ג'בע שעוצרים ומעכבים (בלי עילה או תירוץ) רכבים שיעדם כיכר אדם.

 

אבל מאד מפתיע היה לשמוע את תשובתו של המפקד שנכח במקום, על השאלה למה הם גורמים לפקק תנועה ולא מפנים את מי שהם רוצים לבדוק אל שולי הדרך, כי  בכוונה הם גורמים לפקק התנועה פה, וזאת כדי להוריד את מאסת הרכבים מכביש 60 בשעות העומס, כי לעתים קרובות זורקים מחיזמה אבנים וזה מסוכן, ושהוחלט להסיט את עומס התנועה משם לכאן.

סוג של ענישה קולקטיבית סיבובית על אלו שאין להם שום נגיעה, גם לא עקיפה, לנושא.

 

 

כמו בכל שנה בסתיו - רימונים בקלנדיה