מרדא, דיר איסטיה, כפל חארת'

9:00 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

בצומת אריאל. כצפוי לאחר האירוע הדקירה האחרון, תיגבור צבאי: ג'יפ צבאי לצד הדרך, שני זוגות חיילים חמושים מפטרלים משני צידי הכביש. אנחנו פונים לכיוון מרדא.

9:30 בבית המועצה נמצאת המזכירה, ר. שנראה שאינה נוטה לשתף אותנו בנעשה בכפר, מקמצת במילים ומסייגת את דבריה. היא מספרת, תוך הדגשה שזו שמועה בלבד, שאתמול בלילה הגיעו חיילים, סגרו את הכניסות לכפר וערכו מרדף אחרי החשוד באירוע שהתרחש בצומת אריאל. הוא נתפס ליד המסגד ונלקח ברכב צבאי. גם לפני שבוע נכנסו חיילים בשעת לילה, ירו פצצות הלם וגז מדמיע והסתלקו כלעומת שבאו. לדבריה, מתנחלים אינם נכנסים לכפר. 

10:00 דרך כפל חארת' שהכניסה אליו אינה חסומה, אנחנו מגיעים לדיר איסטיה.  מאחורי שולחן ראש המועצה 

אנחנו פוגשים את ס. ידידתנו א, האישה החזקה, הליברלית, שנבחרה לתפקיד ראש המועצה ושלטה ביד רמה [אולי רמה מדי לטעמם של חברי המועצה] הודחה מתפקידה 5 חודשים לפני תום מועד כהונתה, והוא תפס את מקומה. 

ס. חולק אתנו את תמונת המצב של דיר איסטיה, אחד הכפרים שסובלים קשות הן מצד הצבא והן מצד המתנחלים. הצבא מגיע לכפר כמעט בכל לילה. גם אמש זכו אנשי הכפר ל"ביקור" כזה, שלמרבה המזל לא הסתיים במעצרים. לפני שבוע הגיעו מתנחלים בשתיים בלילה. אנשי הכפר הוזעקו, חסמו את הכניסה הראשית והבריחו אותם. למחרת בצהריים הם הופיעו שוב , בהמוניהם, באוטובוס, כשהם מבעירים צמיגים ומתרגלים פרובוקציה חדשה: נפנוף בדגל פלסטין. באמצעות מערכת הכריזה של המסגד הוזעקו שוב התושבים. הודות להודעה שהועברה מהמת"ק הפלסטיני למת"ק הישראלי אודות המתרחש, הגיע הצבא למקום ובאמצעות התזת מים פיזר את הנוכחים ומנע עימות.

השימוש של המתנחלים בדגל פלסטין מופיע שוב בהתנכלות שארעה לפני ארבעה ימים: שני תושבים יצאו למסיק הזיתים במרחק מגדר ההתנחלות רבבה, להפתעתם הם ראו ליד אחד העצים דגל פלסטין תקוע בקרקע. עד מהרה הגיעו חיילים למקום (באמת מעניין מי הספיק לדווח להם...) ודרשו מן התושבים לסלק את הדגל. הם סרבו, ספגו מכות מן החיילים ולא הורשו להמשיך במסיק.   

נושא המסיק הוא עתה הנושא העונתי החם בכל הקשור בהתעללות בפלסטינים בגדה. בעוד שבשנים קודמות הוסדרו בדרך כלל אישורים למספר ימי מסיק מראש בחסות הצבא גם לאזורים הקרובים להתנחלויות, השנה האישורים מאחרים לבוא. ס. ראש המועצה בקש מזמן אישורים לארבעה ימי מסיק, ועדיין לא קבל. "הזמן הנכון למסיק הוא עד סוף החודש הזה. מעבר לכך, הזיתים כבר נושרים על הקרקע ומתייבשים. דיר איסטיה מדורגת במקום השלישי מבחינת טיב הזיתים בגדה על פי דרוג משרד החקלאות הפלסטיני. הזיתים הם הלחם של הכפר. הם הרי המרכיב הראשי בכלכלה שלנו", הוא אומר בקול שקט. האם זה מעניין את מישהו במדינה הכובשת שאחראית, משפטית ומוסרית, לרווחת הנכבשים?

למרות קשיי החיים, ההתנכלויות הבלתי פוסקות, למרות המעצרים, ביניהם ילדים, בדיר איסטיה לא מוותרים. לפני עשרה ימים כתבו מתנחלים כלשהם "מוות לערבים" על אחד מעמודי שער הכניסה היפה שעליו גאוות הכפר. בתגובה, מתכננים עתה כניסה של ארבעה מסלולים מהכביש הראשי וכתובת מוארת. הבקשה כבר נשלחה, ועתה מחכים לאישור. תגובה פלסטינית הולמת.  

11:30 כפל חארת'. הבעלים של חנות הבגדים הוא מקור טוב , ששומע ויודע מה מתרחש בכפר. הוא מספר לנו שהצבא נכנס כמעט כל לילה לכפר לשם הפגנת נוכחות. בלילה הקודם גם חסמו את הכניסה. אנשי הכפר שזכו באישורים למסיק ל 3 - 4 ימים בלבד, נמנעים מלצאת לאדמותיהם שעל יד כביש 5 ובקרבה לאריאל מפחד המתנחלים ובכך מאבדים את עקר פרנסתם - פרנסתו: "הרבה אנשים רוכשים אצלי בגדים, אך אינם משלמים במקום. רק לאחר המסיק הם באים לשלם ולמחוק את החובות שצברו. מה יהיה השנה, כאשר אנשים אינם יכולים למסוק את הזיתים? איך ישלמו את חובותיהם?" הוא תוהה. 

גירסאות שונות מתהלכות בגדה בכל הנוגע לאירועים האחרונים. הגירסה לגבי אירוע הדקירה בצומת אריאל היא שמתנחל דקר שם פלסטיני, ולא להיפך. הפצוע ברח למרדא ושם נעצר והואשם בדקירה. לאנשים בגדה ברור, כפי שברור גם לישראלים רבים, שבשבועות האחרונים נורו פלסטינים למוות בלא שהוו כל סכנה. "אפשר להשתלט על אדם גם בלי להרוג אותו. אנשים חפים מפשע קפחו את חייהם בירי מרחוק רק כי למישהו הייתה יד קלה על ההדק".

12:30 חזרה לראש העין.