ארתאח (שער אפרים)

יום ללא אירועים מיוחדים, אבל בסימן פקקים.

4:45 בהגיענו: פקק קשה חוסם את הגישה למגרש החניה, מלווה בצפירות זעם. בעודנו עומדות אנו פוגשות מכר ותיק שאומר שבמתקן הכל בסדר ונינוח. כשהגענו ראינו שמאות אם לא אלפים כבר בחוץ.

4:55 בצד הכניסה למתקן – הקרוסלות סגורת. הגם שמסלול הגברים מלא נשים – נותנים להן להגיע אל ראשית התור במסלול. 
בתוך דקה או שתיים יוצאים אל רחבת הקרוסלות 5 אנשים בדרכם חזרה לשטחים.לשאלתנו עונים – אין אישור (לא ברור אם האישורים לא היו בתוקף, או הוחרמו).

5:01-5:03 קרוסלות פתוחות. בטווח זמן זה עוברים מאות לתוך המתקן.

הקרוסלות נסגרות שנית.

בפתיחה הבאה אנו בוחרות אנשים לבדיקת זמן המעבר במתקן.

5:10 צד היציאה מהמתקן לתוך ישראל: בדרך רואות שלטים המציינים טקס פתיחת מרכז המסחר החדש. אבל לא נראים סימנים שהמתקן אכן נפתח.

לשני גברים לוקח 12, ו-15 דקות לעבור את מסלול הבדיקה. אחד היוצאים שואל: מדוע אתם לא מסתכלות מבפנים? שמה הבלגן! 
מה יכולנו לומר – להפך נראה שמתכוננים להרחיק עוד יותר את קרוסלת היציאה, באופן שלא נוכל לראות אפילו כמה אשנבים מאויישים...

5:25 שוב לצד הכניסה למתקן. בדרכנו עוצרים אותנו אנשים ומבקשים להעביר מסר, שמספר תאי השירותים הקיימים רחוק מלהספיק לכמות האנשים העוברת. 
למרות הבטחות – קיים רק מתקן אחד בעל שתי כניסות!

בחרנו שוב אנשים לבדיקת זמן המעבר. אשה יצאה לאחר 7 דקות גבר לאחר 12.

מספר אנשים חיכו לאפשרות לחזור פנימה. בדרכנו החוצה ניגשנו לשומרים לבקש שיודיעו על-כך בקשר שלהם, כי מדובר ודאי באנשים עיפים. השומר הבלתי אדיב והמתנשא, פטר אותנו בקוצר רוח שביטא – מה אתן דואגות להם, בלי שאמר במפורש.

5:45 עזבנו בדרכנו לחבלה.

נתקלנו בפקק עומד, וכעבור חצי שעה התייאשנו ופנינו חזרה מבלי להגיע ליעד, כדי לעמוד בפקקים נוספים בכיוון השני...